נתנאל - בית הקפה החלבי | בית קפה

גלובס, תרבות - 14/08/08

בתיאבון: "גלובס" מסמן את עשר ארוחות בוקר הטובות ביותר בישראל / חגית אברון

ידיעות אחרונות, מוסף תיירות ופנאי - 07.07.08

עם האוכל בא התיאבון / רונית סבירסקי

הארץ, מוסף עיצוב - אפריל 08

מתפרפרים לפרפראות בפריפריה / גיורא אוריין

יותר ויותר מבלים מוותרים כיום על הדוחק והמחנק התל-אביביים לטובת מסעדות בפריפריה. כך צצות עתה מסעדות פריפריה מושקעות ומועצבות לעילא, המספקות את כל מה שאחיותיהן בעיר הגדולה יכולות לתת - ובתוספת נגישות קלה, חנייה רחבה ושרות פחות תעשייתי. בפריפריה מסתבר, הנשנוש יותר נוח, וגם לא פחות טעים. גיורא אוריין יצא, טעם וממליץ

אקזוטי
חדשה: מרוקו בנחלה
"נתנאל", מושב סגולה

בחצר הנחלה של משפחת נתנאל במושב סגולה שבדרום הארץ, בנה האב ירון מתחם גדול למסעדה חלבית ומסעדה בשרית וחצר ענקית גדושה באטרקציות ופינות חמד.

העיצוב: כולו מעשה ידיו להתפאר בעשר אצבעותיו של ירון נתנאל הבעלים. הרבה עץ כפרי גרום או משופשף ומיושן ופיצ'פקעס ממרוקו ומראשית הישוב הציוני, עגלת סוס, מחרשה, פרימוסים, מקלטי רדיו ישנים שראומה אלדר קראה בהם חדשות ובריכת דגים קטנה בחצר. המסעדה הבשרית ספונת העץ הבלוי והפרזול הידני, הקרינה תחושה של ארוחה בחוות בוקרים בסרט הוליוודי. המתחם רחב הידיים הטומן בחובו פינות מסקרנות, אפשר לנו לקחת את הזמן בית המנות הדשנות ולנשום אוויר במרחבי הגן, לשוטט במשעוליו, להיזכר בחפצים שריהטו את ילדותנו ולחזור למנה האחרונה. נציין לטובה את ההגשה בכלים מעוצבים והמושקעת בפרזנטציה.

האוכל: גיא פרץ, השף של הדרום. וזה אומר תפריט הקרוי "ים תיכוני" ומנות גדולות ונדיבות כמו שהישראלים אוהבים, עם תפריט עשיר באוכל טעים ועתיר פעלולים ויצירתיות מופגנת. אנחנו בחרנו במסעדה הבשרית וויתרנו על החלבית (שקשוקות, גרנולה ומוזלי, פסטות, סלטים, כריכים וכדומה). פתחנו באטריות קדאיף במלית שקדי עגל מוקפצים ונהדרים וכן בפטה כבדי עוף עם ריבת תאנים מאכזב בגלל צלייתו הכשרה (ונטולת החמאה). העיקרית, 600 גרם פילה שאטו בריאן (האמצע של הפילה מיניון) שהיה עסיסי אך צרוב מעט יתר על המידה. אהבנו את נקניקיות המרגז הפיקנטיות במילוי בקר ועוף. את האספרסו ליווינו בטראפלס שוקולד בלגי מגולגל בקקאו שנמזג בברנדי.

מנה מומלצת: קבב טלה על חצילים קלויים ופלפל "שושקה" אדום ארוך ארוך. מחירים: יקר, סביר ביחס לתמורה. שרות: חביב ולא מכופתר.

סיכום החוויה: המקום מעניק בהחלט חוויית מפלט מאווררת ומהנה מהאורבניות הלחוצה ומתאים לשהייה ולבילוי מרגיע של שעות, אם זה למפגש רומנטי בין בני זוג, או למשפחה עמוסה ילדים המטיילת באזור. שתי מסעדות, חלבית ובשרית, מספקות פתרון הולם לכל דרישה קולינארית. בניגוד למקומות שהם אטרקציה בצורתם והם נשענים בעיקר על החוויה של הביקור במקום ומסתפקים באוכל סביר, "נתנאל" משתדלת להעניק גם חוויה שלמה הכוללת אוכל מושקע, מגוון לא שיגרתי.

הארץ, גלריה פלוס - 28.03.08

כמו אירוח בבית / מיכל פלטי

מסעדת "נתנאל" המרשימה שהקימו עליזה וירון נתנאל ממושב סגולה מעלה על הדעת במבט ראשון אסם תבואה של בני האמיש. המסעדה גם הוקמה באופן דומה: בני הזוג טרחו על הקמתה בעצמם, יחד עם בנם בן ה-20, בן, וגיסם, ויקטור שופן. "במשך שנה, יום יום, זה מה שעשינו", מספרת נתנאל במסעדה, שנפתחה לפני כחודש להרצה.

אביו המנוח של נתנאל היה מסגר היישוב וסמוך למסעדה ניצבת המסגרייה המשמשת את ירון עד היום. בני הזוג עבדו בחקלאות ופרשו עקב קשיים כלכליים. במשך 22 שנה ניהלו את גן האירועים במושב יחד עם שותף ואז החליטו לפתוח מקום משלהם. "הוריו של ירון היו מוותיקי היישוב", מספרת עליזה נתנאל, "וירון ואני מאוד מכבדים את אורח החיים הזה, שבו בנו המון לבד, בעבודת כפיים; לא הבינו למה צריך לקנות כל דבר כשאפשר להכין לבד. הכל התחיל מהרצון להנציח אותם. החלטנו שנקים משהו שבו יהיו הפריטים שלהם ופריטים שאנחנו אוהבים. ירון תמיד היה נגר חובב".

יחד עם חבר נגר נסע נתנאל לבולגריה וייבא מכולות של קורות עץ; מהן הקימו את הבסיס למסעדה. אחר כך הרכיבו רצפה מעץ, הכינו גג והניחו אותו בעזרת מנוף ויצקו קירות מבטון. "יום יום, קיץ וחורף, התייצבנו כאן", מספרת נתנאל. "היו גם רגעים לא פשוטים בכלל, בחורף כשירד גשם והיה קר, היינו צריכים להיות מאוד נחושים".

כשהחלל הגדול היה מוכן ("נתנאל" מחולקת לכמה חללים - אחד לארוחות בוקר, אחר לארוחות בשריות וכן חדר פרטי לחברות שעורכות במקום כנסים), החלו לרהט אותו. "את השולחן הראשון הבאנו לכאן מפינת האוכל בבית, ולפי המודל הזה ירון הכין את השולחנות האחרים", מספרת נתנאל. "דלת המשרד של המסעדה היא דלת הנחושת הרקועה של הוריו, ועליה שבעת המינים. אביו עשה אותה לפני כ-40 שנה". מול המשרד הונחה פינת ישיבה מקורית מבית ההורים, עם מזנון העץ והספה, שרופדה מחדש, ובתוך מכל - אוסף מקלות הליכה שקיבצו בני הזוג מטיולים בעולם. "אנחנו אוהבים מאוד שווקים בכל העולם ומסתובבים המון", אומרת נתנאל, "מכל מקום מביאים משהו ומוצאים לו שימוש".

את התפריט ב"נתנאל" הכין השף והקונדיטור גיא פרץ, שף מלון "הולידיי אין" באשקלון, שהתמחה בפאריס ועיצב תפריטים למסעדות רבות. "התפריט שלנו הוא תפריט גורמה, אבל נדיב", אומר ירון נתנאל. "גיא משלב בין תפריט עילי למנות גדולות, כמו שמקובל בדרום הארץ. אצלנו לא תהיה צלחת גדולה ומקושטת עם מנה זערורית. זה מקום שהוא כמו הבית שלנו, אנחנו מארחים". המסעדה כשרה, "בעיקר כי רצינו לנוח בשבת אחרי שנים של עבודה בכל יום ויום בשבוע, כשהפעלנו את גן האירועים", אומרת נתנאל.

"כשפתחנו לפני חודש, הזמנו חברים מהיישוב והקרנו על הקיר מצגת של הליך הבנייה. הבנו איזה אומץ היה לנו", היא ממשיכה. "אבל יצא בדיוק מה שרצינו, גם אם התווכחנו על הצבע".

ידיעות אחרונות, 7 לילות - 14.03.08

אין גדי / שרית סרדס-טרוטינו

פנאי פלוס, אוכל - 06.03.08

מצטרף לחברה / מע' המדור

נתנאל הכפרי הוא תוספת מהממת למעצמת הקולינריה שמתפתחת במושב סגולה

בסביבה כפרית מוקפת נוף ושקט בלב מושב סגולה, שהפך למעצמה קולינרית אמיתית (עם מסעדת כרמים, ומסעדת ערמונים החדשה), שוכן לבטח מתחם נתנאל החדש, שטמון בחובו בית קפה חלבי ומסעדה בשרית. שניהם כשרים. העיצוב מציע שעטנז ישראלי למדי, שבו דרים בכפיפה אבן ירושלמית, אוספי מטחנות בשר נושנות וריהוט מרוקאי, על התפריט חתום השף המתלבש גיא פרץ (שראוי היה יותר להגדירו כשף הדרומי, שבונה תפריטים למקומות מדרומה של ראשון לציון בקצב מסחרר), שרקח תפריט קלאסי בו שלל ארוחות בוקר, לצד פסטות, קישים, כריכים וטוסטים.
ארוחות בוקר: מבחר מרשים, שכולל את האופציה הכפרית (ישראלית), הים תיכונית (עם פריטטה ולבנה), והמלכותית (עם פרחי סלמון וגבינות פרימיום), לצד מוזלי בשלוש אופציות (27-49 שקל).
סחוט וטרי, אין כזה שסוחטים במקום.
מנה חמה: לזניית חצילים וקישים משתנים.
ידידותי לילדים, אין מפעים מלשחרר את הילדים שירוצו חופשי במרחב הכפרי.
חברותי לכלבים, בפנים - אין מצב, בחוץ וקשור - מתקבל על הדעת.
פסקול: ציוץ ציפורים שנמהל בבריטני ספירס מבת המצווה שנערכה במסעדה ליד.
הפתעות: וואפל בלגי עתיר פחמימות ומבורך.
שירות: אדיב וזריז, אם כי מעט פושרי.
מחירים: 12 שקל (לחם הבית) - 67 שקל (פלטת גבינות משובחת).

מקור 1, מדור כלכלה - 12.02.08

סגולה לאוכל משובח /

תשע בערב, יום שלישי, והשולחנות מלאים כאילו אין מחר. מסעדת גורמה חדשה וכשרה במושב סגולה עומדת במבחן בכבוד

לא אשת מסעדות אני, וכמוני גם בעלי. אנו חיים לנו בשקט ובשלווה אי שם בדרום, ומעדיפים בדרך כלל את העוף בגריל של התנור בבית ואת המוס הפרווה בסוף הסעודה...

אמנם, לא מזמן שמעתי שנפתחה מסעדת גורמה חדשה במושב סגולה, בואכה צומת פלוגות, "והיא אפילו כשרה". בערב קריר וסגרירי החלטנו לבדוק במה מדובר, הזמנו מקום, הנענו את הרכב וכעבור 10 דקות כבר היינו שם.

בעלת המקום קיבלה את פנינו בשמחה, הושיבה אותנו בשולחן שהוזמן מבעוד מועד, ושוחחה עימנו מספר דקות לא מבוטלות. קשה היה להתעלם מיופיו של המקום. ניכר שהושקעו משאבים רבים, מחשבה וזמן בעיצוב המוקפד.

יום שלישי, תשע בערב, והמסעדה מלאה כאילו אין מחר. בכל רגע מתפנה שולחן ומתמלא לאחר דקות בודדות. רגעים קצרים חלפו עד שניגש אלינו מלצר צעיר ונמרץ והגיש לנו את התפריטים. לשאלתו אם אנו רוצים המלצות נענינו בשמחה, שכן התפריט היה בעל קודים מיוחדים למבינים בגורמה בלבד.

בעלי הזמין דואט סביצ'ה (46 שקלים) ואני הזמנתי כנאפה שקדי עגל (42 שקלים). בשלב זה אין לנו מושג מה נקבל לאכול, אך אפשר לשבוע רק מהשם.

על השולחן הונחו שתי צלחות, מגש עץ צר וארוך ועליו מאפה לחם מלא ביתי וסכין. עם המאפה הוגשו שלוש צלוחיות קטנות עם טחינה ביתית, ממרח עגבניות מיובשות (שדומה מדי למטבוחה) ושמן זית מעורב עם רוטב סויה. עד כאן ממש כמו סעודת ערב שבת.

10 דקות בלבד חלפו מרגע שהזמנו את המנה הראשונה, עד שזו הוגשה באסתטיות מרשימה. הדואט סביצ'ה שבעלי הזמין התגלה כמנת סלט טונה אדומה עם שמן שומשום וקרם וואסאבי, ומנת סלט דניס, זרעי שומר, פלפלים אדומים קלויים ומעל הכל ביצי קוויאר אדום. לצד כל החגיגה הקולינארית הזו הוגש קוקטייל בלאדי מארי להשלמת הטעם. לשאלתי מה הוא חושב, ענה כי טעם דגים טעים יותר.

את שקדי העגל קיבלתי מוקפצים בבצל ומונחים על שלוש "צלוחיות" של אטריות קדאיף (אטריות של כנאפה). טעם של אגוזי לוז ותמרים ליווה אותם ורוטב סילאן וקברנה נטף מהם. מה אגיד? תענוג לחיך. שקדי העגל היו עסיסיים ורכים. כשהמלצר גילה שבאנו לכתוב על המסעדה, וכששמע שהתעניינו גם בפטה הכבד, חיש מהר הוציא לנו גם מנת פטה כבד עוף ברוטב תאנים (37 שקלים). המנה הוגשה בצורה מאוד יפה, אך התבררה כטעימה פחות מסלט הכבד שעושה חמותי מדי שבוע.

למרות שהמסעדה היתה מלאה יכולנו לשמוע זה את זו בנעימות מבלי לגבור על שכנינו או על מוזיקת הרקע הנעימה שהושמעה. גם ריח סיגריות לא עלה באפי, דבר שגרם להנאה מרובה יתר על הרגיל.

לקחנו נשימה עמוקה, שוחחנו קלות, והזמנו את המנה הבאה. החלטנו לעשות חלוקה. בעלי יזמין מנה לגברים בעלי קיבה עם קיבולת גדולה, ואני אזמין מנה עממית, לבעלי קיבולת וכיס ממוצעים.

ההזמנה יצאה לדרך. בעלי הזמין את "עצם הצייד" (149 שקלים), הלא היא נתח אנטריקוט 700 גרם עם עצם, ואני הזמנתי קבב טלה על מצע בבא גאנוש (58 שקלים).

כוסות יין קברנה אדום מרום גליל של יקבי סגל (24 שקלים כ"א) הוזמנו מבעוד מועד בכדי להשלים את האווירה.

10 דקות חלפו עד שנערך השולחן מחדש, נוקה והוכן לבואן של המנות. נתח האנטריקוט המכובד של בן זוגי הגיע ממש כמו שהזמין, בדרגת צלייה מדיום. הבשר היה צלוי בגריל, וניחוח של שום וטימין אפף אותו. מסביב לבשר הונחו פלחי בטטה ותפוחי אדמה אפויים בציפוי תבלין גריל, בצלצלים צלויים ושיני שום. הגבר הודיע מבעוד מועד כי כל התוספות הולכות להיעלב מעט. כשיש בשר- אוכלים בשר!

המנה שאני הזמנתי הגיעה דקה לאחר מכן על מגש אליפטי לבן, שחגיגת צבעים מרהיבה מונחת מעליו: חציל קלוי טבול במיץ לימון ופלפלים קלויים, כמצע לשלוש קציצות קבב בשר טלה. מסביב הוגשו תפוחי אדמה בגריל וגרגירי חומוס רכים וטעימים. טעם הקבב לבדו היה מעט סתמי, אך כשטעמתי מכל המכלול יחד קיבלה המנה את מקומה הראוי.

את תפריט המנות האחרונות פתחנו רק כדי להתעניין בהיצע, אך למראה מנת קרפאצ'ו האננס הטרי (31 שקלים) לא יכול היה בעלי לסרב, והזמנו מנה אחת. אחרונה.

קרפאצ'ו האננס התגלה כמנה שמיימית ומעוררת חושים. פרוסות האננס הדקות הונחו בעיגול סביב סורבה לימונצ'לו ורוטב פסיפלורה שעיטר את הכל. אם לא היה לילה, אני בטוחה שהיינו נוסעים מיד לסוכנות נסיעות, קונים כרטיס לתאילנד ואוכלים אננס בלי חשבון.

ובכן, אם חשבתם ש"סגולה" היא רק ברכה או קמיע, הנה גיליתם כי סגולה היא מושב בדרום עם מסעדה כשרה וחדשה, שבהחלט שווה השקעה והצצה אל עולם חדש טעים ומפתיע של גורמה כשר.

הסולם של אפרת

בשורה התחתונה- 4 וחצי
אווירה ועיצוב- 5
שירות- 5
ניקיון- 5
תמורה לכסף- 4

מן העיתונות - נתנאל - בית הקפה החלבי