בבחירת המנות העיקריות החלטנו להזמין שוב מנות שכבר אכלנו ואהבנו בעבר. האיש שלי הזמין לו את פיצת הדגל לאוכלי הבשר ואנוכי בחרתי במאפה קלצונה סלמינו – מאפה בצק איטלקי מהביל מאדי בישול, ממולא בשלוש גבינות איטלקיות: גאודה עיזים, גאודה בקר ומוצרלה, והכל ברוטב עגבניות מיוחד, ואם זה לא מספיק נקניק סלמינו ובצל וגמבה. זו מנה מדהימה. כל כך פשוטה ובעת ובעונה אחת קסומה ומסקרנת, ועוד עם שם איטלקי כזה היא תכבוש גם את אניני הטעם שבניכם. פיצה ג'מבון שנחתה בצד שלו של השולחן היא פיצה דקה וקריספית שכמוה אפשר רק לחלום להצליח לעשות לבד בבית. מעל לבצק המצוין תמצאו: רצועות שינקן דקות חרוכות בדיוק במידה הנכונה ומפיצות ריח ממכר, פרמזן איטלקי אמיתי, זיתי טסוס מלוחים, ואם זה לא מספיק אז שוב גאודת עיזים, גאודת בקר ומוצרלה, ובמרכז הפיצה חלמון ביצה – וואו!!! הכל כל כך עדין ומשתלב בצורה אידיאלית, שום טעם לא סותר את האחר. הכל מעצימים זה את זה. וחלמון הביצה – איזה רעיון גאוני. שימו לב: אל תחמיצו המנה הזאת.

אחרי שאכלנו הכל לאט לאט, בכדי ליהנות מכל טעם וריח ככל שרק אפשר, נחנו קלות והחלטנו ללכת על הקינוחים המעולים של "גוסטו". הפנקוטה שלהם מוגשת עם דובדבני אמרונה מתוקים ועם עוגת גבינה – תגידו, שמעתם כבר על שילוב מושלם יותר? וכמובן שאין צורך שוב להזכיר שהכל נעשה בזו המסעדה, עד הפרט האחרון, ומרגישים זאת בכל ביס וביס. ואם כבר במתיקות מעולה עסקינן אז תרשו לי להתוודות ולספר לכם שכמגיעים לשלב המנות האחרונות אנחנו תמיד חולקים קינוח יחד. זה גם נותן אשליה של חסכון בקלוריות, אבל בינינו זו לא הסיבה האמיתית. הסיבה האמיתית היא האפשרות לשבת זה לצד זו ולהאכיל זאת את זה וזה את זו בתענוגות המתוקים, ובגוסטו העונג אפילו גדול יותר כי הקינוחים מעלפים!

מסעדת "גוסטו" התל-אביבית כבר מוכרת לכל כמקום בו אפשר לזכות באוכל איטלקי מצוין במחיר טוב. אבל האם ידעתם שאפשר גם להתאהב בה?

מסעדה: גוסטו

ערב חורפי אחד ישבנו בסלון משתוקקים למשהו שאפילו לא ידענו לכנותו בשם. האיש אמר שהוא רעב ואני רציתי להתכרבל, אבל מאחר שלא היה כלום בבית, וכיון שהוא היה מוכן להתכרבל איתי מאוחר יותר, החלטנו קודם כל לצאת לאכול יחד. לא התלבטנו הרבה. מאז שפרץ החורף לחיינו אנחנו אוכלים ב"גוסטו", כי מדובר על מקום שכולם יודעים שהאוכל האיטלקי שלו מעולה ושהמחירים שלו שווים לכל נפש, ובכלל – הרי אין כמו אוכל איטלקי למזג האוויר החורפי הנהדר שבחוץ.

"גוסטו" – מסעדה די חדשה בסצנה התל-אביבית – יושבת לה ממש בפינת כיכר רבין, במיקום נוח וקרוב לבית שלנו, אבל בחיי שלא רק בגלל זה אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים בה הרבה. היא פשוט כל כך כיפית עם האווירה האיטלקית שלה והאוכל המשגע שמגיח מהביל ומפנק מהמטבח שלה. אספר לכם על "גוסטו" קצת: זוהי מסעדת בת של המסעדה הידועה MESSA. מאחורי המסעדה מסתתר סיפור הצלחה אמיתי. הכל התחיל בצריף קטן (כן, כן, צריף, וזו לא הגזמה תיאורית), במרכז חניון רכבים, באב ובנו, ובאהבה גדולה לאוכל איטלקי. המקום אפה פיצות מדהימות לכל היודע מה טוב לו, עד שיום אחד השף אביב משה גילה את המקום ונכנס לעניינים, והצריף הקטן הפך להצלחה תל-אביבית ענקית.

ב"גוסטו" תוכלו למצוא תפריט המשתנה לפי עונות השנה – פסטות ופיצות ומנות פתיחה מגניבות (תנסו את האבולטיני הוא מדהים), סלט (לאותן הבחורות שמשחקות אותה לא רעבות – רק שצפויה לכן הפתעה בנות, כי גם הסלט הוא ארוחה מדהימה בפני עצמה), מגוון פסטות וקלצונה. בחורף מופיעים גם מרקים, ואם אתם מודאגים אז הירגעו, כי המקום עושה גם משלוחים...

אבל אנחנו רצינו לצאת וכך עשינו. נכנסנו ל"גוסטו" החמימה, שמעוצבת בחינניות מודרנית נעימה. התחלנו את הבילוי שלנו עם שתי כוסות לימונצ'לו. המלצרית הסבירה לנו שכמו יתר המאכלים ב"גוסטו" גם הלימונצ'לו מוכן במקום. הוא היה מצוין וטיפס לראש שלנו במהירות. שיכורים קלות התחלנו להעמיק בתפריט ולשקול מה נאכל הפעם. למנות ראשונות החלטנו להתפרע והזמנו איבולטיני חצילים וצלחת נקניקים, או במילים קצת יותר ראויות לתיאור המנות הללו – רצועות חציל קלויות, העוטפות גבינת עזים משובחת, וכל הסנסציה הזאת צלויה על מחבת לוהט ברוטב עגבניות איטלקי מדהים; המנה השנייה הייתה מגש ובו שלושה סוגי נקניקים – סמוליני, חזה אווז ופרושוטו! אילו יכולתי להעביר הבעות פנים דרך הנייר הייתם אוכלים את הנייר מרוב התפעלות. הנקניקים היו מדהימים. כולם יובאו במיוחד מאיטליה. והחצילים – מנה פשוטה אבל עשויה ממרכיבים טובים – התגלתה ככזו שאין שום דבר פשוט בה בכלל. כל המנות לוו בלחם הבית, שנאפה במקום. ביס אחד גילה לנו שלחם הטימין-אורגנו של "גוסטו" זו דרך מצוינת לפתוח ערב טוב.