מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שבת - 21.10.2017


מהר מאוד גילינו שבבר הוא לא אחד שייתן לנו להתמודד עם התפריט הגדול לבדנו, ושהוא לוקח חלק בהזמנה ועוזר כמה שרק אפשר כדי שנקבל אצלו את הטוב ביותר. פשוט כך. אחרי התייעצות והתלבטות קלה בין מני המאכלים המרוקניים המבוססים על תהליך בישול איטי וארוך בכליי טאג'ין, לבין מנות שניצלו על גריל ים-תיכוני, בחרנו. לפתיחה הגיעו שפע סלטים מרוקניים: בשבש; סלטי חצילים בשני טעמים; מטבוחה; פלפלים; וחומוס נהדר תוצרת-בית. בהמשך הונחו במרכז השולחן כלים עמוקים עמוסים בכל טוב: ממולאים (גם צמחוניים); קוסקוס מעולה מעולה עם בשר, דלעת, פלפלים אדומים וירוקים, בצל, גזר, סלרי ועוד ירקות; פסטיות מדהימות; סיגרים ופסטלים חריפים ומאוד עדינים במרקמם. חגיגה.

תארו לכם שאחרי כל הזלילה הזו, כשאנחנו כבר מותשים ומבסוטים לגמרי, מגיעות העיקריות, שבמקרה שלנו היו שני נתחי אנטריקוט שמי שהכין אותם ידע בדיוק מה צריך לעשות כדי להוציא מהבשר הנפלא את השיא שלו. פשש... לא האמנו. הנה אנחנו בצהריי יום, בדרך מ... או בדרך ל... (מי זכר בשלב הזה משהו...?!) ואנחנו אחרי ארוחת מלכים מדהימה, מתרפקים על הספות הנפלאות ורוצים רק להגיד תודה לבבר ולישון.

אבל הוא לא הניח לנו ללכת לפני שטעמנו, שלא לומר זללנו, גם כמה עוגיות מרוקניות נהדרות, ולצידן קפה שחור מתוק ותה מרוקני. את התה, החריף והטעים, מזגה לנו המלצרית מתוך קנקנים בדיוק לפי המסורת, כשהיא מניפה את היד שלה גבוה גבוה ומצליחה להזרים את המשקה ישר אל תוך הספלים שלנו, ואת החיוך והשמחה הישר אל תוך הלבבות שלנו. מה אומר? "יקוטה" היא בהחלט סיבה מוצדקת ויותר להסתובב במדבר בצהריי היום, בערבו, או בכל שעה שתרצו. סעו אליה רבותיי, אפילו במיוחד. היא שווה שווה בדיקה!
מאת: גלי פיאלקוב
יקוטה: אמא יש רק אחת
ואיזה תבשילים היא מכינה..."יקוטה" המרוקנית הבאר-שבעית פשוט מצוינת. אוכל משגע, עיצוב מדהים ושירות... מעל ומעבר. שווה לבדוק אותה מקרוב קרוב, גם אם הדבר כרוך בנסיעה ספישל לבירת הנגב.
מסעדה: יקוטה
בצהריי אחד מימי סוף הקיץ, הגענו לבאר-שבע. למה? סתם כי עברנו בה 'בדרך מ...'.
ואיפה מוצאים בבאר-שבע מקום הגון לאכול בו, ולא דוכן שווארמה או פלאפל חצי נטוש? היינו מאוד רעבים, והתחשק לנו ממש אוכל, עם ניחוחות של בית וטעמים מנחמים של אמא. עצרנו במרכז מסחרי אחד. שתי נשים עם עגלות, שלושה קשישים בגופיות סבא ובמכנסיי גברדין (כמו תלבושת אחידה מוזרה), וילדה בוכייה תפסו כולם מחסה מהחום שעדיין שרר בסביבה על שני ספסלים מוצלים מתחת עץ. אחד מאיתנו יצא מהאוטו, ניגש אליהם, התייעץ. אחרי דקה לא יותר הוא שב לאוטו, נמרץ בהרבה: "סע. סע לרחוב מורדי הגטאות פינת מרדכי אנילביץ'. יש שם מסעדה מרוקנית 'שווה שווה'. כולם הסכימו. כולם מכירים אותה וכולם אמרו שזה זה. בחיים לא ראיתי כזאת תמימות דעים". הפעלתי את ה-GPS.

מה שקרה מכאן והלאה היה די לא ייאמן. לא רק שמצאנו את עצמנו בלבה של אחת המסעדות היפות ביותר שפקדתי מימיי, אלא שפגשנו שם את בעל הבית היותר מלבבי – בבר, שהתנהג כאילו רק לנו חיכה כל היום. בנוסף מצאנו ב"יקוטה", זה שמו של המקום, אוכל משגע, הגשה יפהפייה, וסיפור מעניין לספר לכם בדיעבד.

אם כך, יקוטה" היא מסעדה מרוקנית יפהפייה וכשרה, ויש לה ניסיון וותק של יותר מ-40 שנה. בשנת 1965 פתחה את המקום יקוטה, אמו של הבעלים הנוכחי בבר בן מויאל. את בבר, מסתבר, מכירים כולם בעיר. הוא ידוע בהכנסת האורחים שלו, במקצועיות של המסעדה שהוא מנהל, ובמטעמים שיש לו להציע.

המקום שאליו הגענו נמצא בעיר העתיקה של ב"ש, בתוך בית אבן אדמדם יפהפה, עם קירות בצבע תכלת שיש עליהם עיטורי זהב עדינים. בפנים התפעלנו מהעיצוב המאוד יוקרתי. היו שם ספות מרופדות בבדים מרוקנים אסליים, שולחנות ערוכים לפי כל כללי הטקס, תאורה יפהפייה ומאוד צבעונית, והכל יצר אווירה נדירה, מיוחדת ומפנקת. מסתבר שפעם ישבה המסעדה במבנה אחר, אבל זה שאליו הגענו הוא משכנה החדש בשנים האחרונות, וממש מרגישים שהמקום הזה הוא לא סתם עסק, למקום הזה נותנים הבעלים את הלב.

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על