מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שלישי - 19.12.2017


הרמנו כוס של פלאם קלאסיקו מעודן, בידיעה שהוא ישתלב בצורה מושלמת עם המנות הבשריות הצפויות לנו בהמשך. עברנו לעיקריות. פה כבר ויתרנו על עניין החלוקה. אדם לאדם זאב, או קרניבור במקרה הזה. בין המנות שהגיעו היה שרימפס פרובנסיאל שהוגדר ע"י הזוללת כהצלחה גמורה, 2 מנות רביולי לצמחוניות היקרות שהתקשו למצוא פתרון בתפריט עתיר הבשר שהיה לפנינו, 2 סטייק פילה עגל ברוטב אספרסו ושמנת וכל היתר, כולל עבדתכם הנאמנה, הזמינו אנטריקוט מיושן צלוי בגריל ברוטב יין אדום מצומצם ובצלי שאלוט. לפתע ההמולה, הרעש והדיונים הסוערים בענייני עבודה, פינו את מקומם לטובת דממה מוחלטת, כשכל אחד התעסק בפיסת גן העדן שהייתה מונחת לפניו. הסטייק שהגיע אליי, היה לבקשתי במידת הכנה מדיום-רייר והיה פשוט נפלא! בתור קרניבורית רצינית, אני מדרגת אותו כ-10 בסולם סיון. עשוי בדיוק כמו שצריך, משתלב ברוטב בצורה מושלמת ויוצר חגיגה בפה. יכולתי לראות על הבעות הפנים של כולם, שאני לא היחידה שקיבלה נתח כל כך טוב. הצמחוניות אגב, הסכימו שטעו כשהתנגדו נמרצות למסעדה המתבססת על תפריט בשרי.

כקינוחים הזמנו קרם ברולה ערב לחיך וקינוח (שאינני זוכרת את שמו) והיה מורכב מקרם בגביע מרטיני, עם חתיכות תותים ופצפוצי שוקולד שטים בתוכו. אני, שהזמנתי את קרם הברולה כי החלטתי ללכת על בטוח, התחרטתי עמוקות על כך שלא הזמנתי את הגביע הזה... לא שקרם הברולה לא היה טעים - נהפוך הוא, הוא היה מעולה - אבל היה משהו כל כך מיוחד ולא שגרתי באותו מעדן וניל ותותים, שהוביל בסופו של דבר לכך שהכפית שלי הייתה רוב הזמן בתוכו במקום בקינוח שלי...

בסיום הארוחה, הרגשתי מעין עצב קל על כך שעלינו לעזוב את ירושלים. כמובן שהסתרתי זאת בצורה מוחלטת, שכן הבעתי מחאה גדולה על מוקד הטיול טרם יציאתנו. אבל בינינו, בפעם הבאה שאני אגיע לירושלים, אני חושבת שאני אוכל ארוחה דשנה ב"טרה" ואברח מיד אחרי לתל אביב...
מאת: סיון מנשה
טרה: מעז יצא מתוק
הטיול בירושלים נתקל בתחילה בהתנגדותי, אבל לא היתה ברירה. אחרי הסיור בסמטאות הצרות ובנייני האבן, הגענו למסעדת "טרה". אכלנו בהנאה סטייקים, שרימפס, רביולי וכבד, והנה מצאתי גם אני ולו סיבה טובה אחת לרצות לחזור שוב לעיר הקודש...
במשך שנים סבלתי מסלידה עמוקה כלפי ירושלים. העליות, הירידות, הרחובות המסובכים והבניינים הזהים היו יותר מדי בשביל המוח הפעוט שלי. פשוט לא התחברתי. רצה הגורל ובשנה האחרונה הגעתי פעמיים לעיר הקודש: הראשונה כליווי לחברה תיירת שהכריחה אותי לנסוע, השניה בעקבות טיול משרדי שדי נכפה עליי (הטיולים אצלנו במשרד הם כמו בבית הספר. מי שלא מגיע – נרשם לו חיסור). לפניכם הסיפור...

וכך התחלנו את דרכנו, 10 אנשים, 2 מכוניות ועוד אחד שחיכה לנו כבר שם. סיירנו מעט בעיר, לא ויתרנו כמובן על הכותל שהיה בגדר חממה מיוזעת באותו היום, המשכנו לאטרקציה העונה לשם מנהרת הזמן וכיאה לחובבי אוכל שכמונו, קינחנו במסעדה צרפתית במרכז העיר. המסעדה "טרה" הומלצה לנו בחום על ידי אחד מעובדי המשרד, שאכל בה מספר שבועות קודם לכן.

כבר בכניסה למסעדה הרגשנו שאנחנו כבר לא בתל אביב. מבנה האבן העתיק הבנוי מכוכים וקשתות באבן ירושלמית עתיקה נתן נופך של מעבר למימד אחר. עתיק יותר, מיוחד יותר, מסתורי יותר ובאופן כללי – יותר. התיישבנו כולנו בשולחן שהוזמן לנו מראש. השעה הייתה שעת בין ערביים ולכן נהנינו מיופיה של המסעדה באופן די אינטימי. בדיוק אחרי ארוחת הצהריים ולפני העומס של הערב. אני מתארת לעצמי שבשעות הרעב פוקדים את המסעדה זוגות צעירים ונבלעים בין קסמיה והאינטימיות האופפת אותה.

קיבלנו את התפריטים והתחלנו להזמין. ראשית, הזמנו לשולחן מבחר מייצג של מנות ראשונות מהתפריט, שרובן על בסיס כבד. פטה כבד אווז, ברוסקטה של כבד אווז צרוב על מצע לחם אגוזים ברוטב יין אדום, וריבת בצל, כבד עוף מוקפץ בברנדי ודבש וקרפצ'יו פילה עגל. מכל מנה הוזמנו 2. הרגשתי קצת כמו דג מחוץ למים, שכן אני לא מחובבי הכבד ולכן הזמנתי לעצמי סלט חורף. לפי קולות העונג שנשמעו מהנוכחים, לרגע הצטערתי על כך שאינני אוכלת כבד. כולם כל כך נהנו עד שהתעוררה בי קנאה. אולם, כשהגיע הסלט שלי, כבר הבנתי שיצאתי די מורווחת בכל העסק הזה. הסלט הענק הכיל פירות קיציים, למרות שהוגדר כסלט חורף, ביניהם תפוחים, אגסים וכד'. כמו כן התלוותה אליו גבינת עיזים מצויינת שנטרפה תוך מס' שניות על ידי שותפי לשולחן. באופן כללי, כל המנות על השולחן נעלמו כלא היו תוך לא יותר מ-10 דקות. זה מה שקורה כשהאוכל עונה להגדרה "טעים מדי".

הדפס כתבה שלח לחבר
7085 מסעדות במאגר
”  “ על