מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום ראשון - 22.10.2017


המשכנו למנת ביניים בדמות מרק לאסי - אתוודה ואומר כי בטעות שמעתי 'קלאסי', לכן ציפיתי למרק פשוט. טעיתי... מיד האירה את שולחננו קערה עם נוזל כתום. המלצרית העמידה אותי על טעותי שהמילה היא לאסי, שהוא מרק הודי על בסיס יוגורט ופרי/ירק. בתוך המרק הסתתר סלט מלפפונים וקשיו, מעליו דסקית של טוויל ועליה עמד בגאון השרימפס. אני לא יכולה להסביר את הטעם המלהיב של המרק, זה משהו שתצטרכו לנסות בעצמכם. רק אציין, מזל שזה לא היה מרק קלאסי.

הגענו לעיקריות. מיטל אכלה סקלופ על פירה תירס וכמהין. מעליו היו עירית, ג'ינג'ר מסוכר וקציפת לואיזה וקוקוס. מפה הגיעה היללה 'אמא'לה'. שיערתי לרגע שהיא סובלת, הרמתי את ראשי וראיתי חיוך דבילי שמקשט את פניה. הבנתי לפי המבט, שאם הייתה מוצעת לה ארוחה אחרונה לפני הוצאה להורג – זו הייתה הבחירה. אני, מאידך, התענגתי על פילה עגל רך ועסיסי שהונח על טארט עגבניה. הפילה היה מתוק וטעם הרוטב דמה לסילאן, אולם היה מורכב מחומרים שונים לגמרי שנכשלתי בלבטא. דמעת אושר ניצנצה פניי. כקרניבורית מלידה, אני יכולה לומר בביטחון שזהו פילה העגל הטוב ביותר שאכלתי.

לסיום, חלקנו מנת סלמון במרינדה על שעועית תאילנדית עם סלט ליצ'י, סג'יקי ובצל ירוק. שילוב של 3 מרכיבים כל כך אהובים עליי שמעולם לא הייתי מעיזה לקשר ביניהם. השעועית, הסלמון והליצ'י נתנו תחושה של אורגזמה בפה וכאן החלטנו שכל המוסיף גורע וזהו סיום הולם. כמובן שזה לא מתייחס לקינוח.

מיטל הזמינה מרק פסיפלורה, שבתוכו היה חבוי קרם שוקולד לבן, קשיו מסוכר וגרניטה נענע. המלצרית המליצה לערבב הכל יחד וטוב שכך. שוב, שילוב כל המרכיבים המנוגדים יצר חגיגה בפה. אני הזמנתי 'ממתק שוקולד' שהורכב מקציפה חמה של שוקולד באמצע מוס אגוזי לוז, מעל דיסק משוקולד ומעליו גלידת מנגו יוגורט. מהדיאטה שכחתי מזמן... מכירים את המשפט 'כמו לקחת סוכרייה מילד'? אז פה הסוכרייה הייתה ממתק השוקולד, ובשבילו הייתי מוכנה לשלוח את הילד לאשפוז אם זה היה הכרחי. שוב חשתי דמעה קטנה בזוית העין.

לסיכום, חווית האכילה ב"פנגיאה" פתרה ויכוח ארוך שנים - האם אוכל הוא לצורך הישרדות או הנאה. כעת, התשובה ברורה: כמובן שהנאה. וגם הוכיחה לי (בלי להחשיב את הקינוח) שאפשר לאכול הרבה בלי להשמין ובלי לסבול, נהפוך הוא – בהנאה צרופה מערב קולינארי מדהים.
מאת: סיון מנשה
פנגיאה: עולם של פיוז'ן
פרסית וקוצ'ינית נכנסו למסעדת גורמה, אחת בכתה והשניה צעקה 'אמאל'ה'… סיפור סעודתנו ב"פנגיאה" עלול היה להישמע כמו בדיחת קרש קלאסית, לולא נבע הבכי מאושר והיללה שברקע - ממעמקי העונג. השף רועי סופר מוכיח שפיוז'ן זו לא מילה גסה. טעמים, ריחות, גניחות - ומה שביניהם
כתוצאה מדיאטת ה'כסאח' בה פצחתי לפני כחודש, הפכה עבורי חוויית האכילה במסעדות למשעממת למדי. אוכל בקלות לדלקם לכם את הסלטים הכי טובים בעיר, אבל את מי זה בעצם מעניין... לכן, כל כך שמחתי כשנפל לידיי התפריט של "פנגיאה": הנה מצאתי מסעדה שמאפשרת שובע בלי השמנה - ובלי עלה אחד של חסה.

הגענו ל"פנגיאה" בשעת ערב, כשכל אנשי ההיי-טק כבר נסעו לבתיהם ופינו את מקומות החנייה במתחם בירת הקולינאריה, הרצליה פיתוח. לעינינו נגלתה מסעדה מרהיבה, עם עיצוב ייחודי וחמים. "פנגיאה", למי שלא יודע, הוא שם יבשת האם המאוחדת והענקית של כדור הארץ, כשזו עוד הייתה בחתיכה אחת ולפני שהתפצלה לתפזורת היבשות המוכרות לנו כיום. אולי בשל כך דימיתי את קיר השכבות המעוצב שבמסעדה ללוחות כדור הארץ, שגרמו לפני עידנים לרעידת האדמה ההיסטורית.

מלצרית חביבה ליוותה אותנו לשולחן והתחלנו לאכול. ראשית, הוגשו לשולחן מבחר 'טווילים' (מעין בצק דק מאוד) ב-3 טעמים. קארי ירוק עם שומשום שחור, טנדורי עם זרעי כוסברה וטוויל של אורז עם פלפל קוריאני. 2 הראשונים היו מתקתקים וטעימים. האורז היה קצת פחות לטעמי, אבל מיטל שותפתי לשולחן התענגה עליו יותר מכל. הטווילים ליוו אותנו לכל אורך הארוחה והיוו בעצם תחליף - ראוי ומקורי - ללחם הסטנדרטי.

המשכנו בארוחה עם סשימי ילוטייל על כדור אורז שבושל בחלב קוקוס ומעט ליים. מתחתיו היה ויניגרט צ'ילי וקולי של כוסברה. בשלב הזה הבנתי שהמלצריות ב"פנגיאה" הן תפריט מהלך ויודעות בדיוק כל מרכיב במנות ומהיכן הוא בא. בתוך כדור האורז התחבאה לה אפונת וואסבי שנתנה טוויסט לא צפוי בביס. בתור אחת שנוהגת לאכול במבה ושוקולד ביחד, אין צורך לציין ששילוב של הטעמים האלו יחד עשה לי רק טוב.

הגענו למנת הטונה, המורכבת מקוביות דג טונה נא ברוטב פונזו, שעליהן מצויות 3 הפתעות שונות. על הראשונה גילינו רביולי תפוחי עץ שמעליו ג'ינג'ר כבוש, על השניה מצאנו טוביקו שחור מלוח במיוחד שהעניק טעם חדש לטונה. ובשלישית, הופתענו מסורבה תמר-הינדי מתקתק וקר, שהיה הצלחה גמורה.

בשלב הזה הרגשנו צורך עז בסיגריה לשם הרגעת החושים. קמנו לעבר הבר, שם נגלה לפנינו המטבח (open kitchen) במלוא הדרו ובתוכו עומלים על המנות טבחים חרוצים, איש איש וחלקו בתוצרת המושלמת. הבר בנוי בצורת ח' כשהקיר הסוגר הוא ויטרינת המטבח. במרכזו ניצב מלבן מדורג ומואר בצהוב, עליו מונח מבחר אלכוהול משובח שמעניק צבעוניות נקודתית למסעדה.

חזרנו לשולחן עם חשק לשתיה והלכנו על מוחיטו ספיישל. גם פה, במשקה בנאלי ציפתה לנו הפתעה. המוחיטו עצמו היה שדרוג. במקום נענע היה בתוכו בזיליקום לימוני ובמקום רום קיבלנו וודקה קטל ונון. אין ספק ששינוי המרכיבים המקוריים היטיב עם המשקה.

הדפס כתבה שלח לחבר
7063 מסעדות במאגר
”  “ על