מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום רביעי - 18.10.2017


ואז זרמו בקצב המנות הנוספות - בואכה העיקריות – והיו לא מעט, שהרי בארוחת טעימות עסקינן. הקרפצ'יו די מאנזו (פילה בקר מרודד בבלסמי לבן ושמן זית טוסקני), המנה הראשונה ממדור האנטיפסטי, היתה מרשימה למראה והצטיינה במרקם מעודן וטעם נפלא. פרוסות דקות ("כשהפרוסות דקות לטעם אין איפה להתחבא" כדברי קריימר מ'סיינפלד'), חמוצות-מלוחות – פשוט מתאבן מושלם. האנטיפסטי הנוסף היה קלמרי מהים התיכון (צרובים בסומק על סלט בורגול אורגני וטחינה גולמית). ובכן, אכלתי הרבה פירות ים בחיי – וכידוע איש איש והעדפתו – אבל אני לא מאמין שמישהו לא היה נהנה מקלמרי שכזה, ששילב נימוחות עם בשרנות, והכול ברוטב עשיר לצד טחינה אלוהית.

רק שתבינו - אחרי הלחם, המרק ומנות האנטיפסטי היינו כבר כמעט מלאים, אבל מבחינת המלצרית רק עתה סיימנו את המנות הראשונות והארוחה עודה בחיתוליה; אכן, אקדמות רבות ומשביעות יש לארוחה איטלקית אמיתית.

והנה הגענו לפרק ה-primi: לשולחן הגיעה אחת ממנות הדגל של המרום - ניוקי א-לה רומנה (ניוקי סולת רומאי ברוטב פטריות שדה). מנה עשירה ומשביעה לאין שיעור, שהיא לבדה מחזיקה ארוחה שלמה וגורמת סומק בלחיים. אחריה הגיע טריפוליני בולונז - קלאסיקה איטלקית עם בשר גורמה שהופך אותה לייחודית מאוד. גם הריזוטו היה נימוח ומצויין (גלעד כבר לא היה מסוגל לטעום מרוב שובע).

ברקע התנגנה מוזיקה ששווה ציון מעולה לכשעצמה – אמנם אני משוחד כי זה קלע בול לטעמי האישי, אבל אין ספק שהאוסף הראשון של ליאונרד כהן ומבחר שירי נינה סימון הם לא רק מוזיקה מצוינת המהווה מזון רוחני לצד זה הגשמי, אלא גם טובה מאוד כרקע ומסייעת לעיכול נינוח. אלא שעדיין לא גמרנו. לצד כוסות היין שמולאו שוב בנדיבות, הגיעה טעימת פנה ציידים (תבשיל כתף ושפונדרה בקר עם ירקות שורש בנזיד עדשים) – מנה מצויינת עליה סיפרה לנו המלצרית כי נזירים קדומים נהגו לאכול אותה לפני שיצאו לצוד כי היא ממריצה ומעוררת. ותאמינו או לא, השף לא ויתר לנו על נציגות למדור ה-secondi, עם מנת עגל שיכור (מוקרם בתנור עם פנצ'טה ברוטב לימונה) – חגיגה של בשר עגל עם הנקניק האיטלקי פנצ'טה, והכול ברוטב שעשה אותנו שיכורים אף יותר מהעגל.

הבנתם לבד מדוע לא היה שום מקום ריאלי לקינוח, גם אם הפיתוי היה גדול (והתפריט קורץ). מבחינתי, העגל השיכור היה תחליף קינוח נפלא, וטעמי המנות הרבות נשארו איתי לתוך הלילה. "מל ומישל" סיפקה חוויה לחושים ולנפש, ואני ממליץ בכל לב – לאוהבי האוכל האיטלקי, הבשרים ופירות הים או סתם חובבי אוכל טוב – לסור לשם בהקדם. אחרי שתנסו, תשובו לשם שוב...

עוד חשוב לדעת כי המסעדה פתוחה, מלב בימי חול, גם בסוף השבוע: שישי בערב וגם בצהריים (12:00-15:00). וכן בשבת בצהריים: מ-13:00 ניתן לחוות ב"מל ומישל" בנינוחות את תמצית טעמי תפריט הערב בשעות הצהריים. בשבת יש חנייה בשפע סמוך למסעדה, ובימי השבוע יש חניונים קרובים ברחובות ארלוזורוב, זלטופולסקי ובבית המלון הילטון מעבר לרחוב הירקון.

יש לציין שחלק מהמנות בתפריט הן מנות ספיישל או מנה מתחלפת (דוגמת המרק או הריזוטו), כך שתמיד יש הפתעות חדשות ב"מל ומישל". תיהנו!
מאת: תומר שי
מל ומישל: מזה קשה להיגמל
בקושי עמדנו בקצב המנות שנחתו על שולחננו: בין לחם הבית לקרפצ'יו די מאנזו, בין ניוקי א-לה רומנה לפנה ציידים, יצאנו שיכורים אף יותר מהעגל השיכור. "מל ומישל", טראטוריה איטלקית-תל אביבית אמיתית. ארוחת טעימות? ארוחת תענוגות!
מסעדה: מל ומישל
הגענו ל"מל ומישל" בערב חורפי במיוחד. בחוץ גשם, רוח וקור ואילו בפנים, במסעדה הקטנה ברחוב בן יהודה 155 בתל אביב, חם ונעים והלב מתרחב. באנו עם ציפיות גבוהות; גלעד אמר לי שמדובר באחת המסעדות היותר טובות והביקור בה פשוט הכרחי.

התיישבנו במרפסת הסגורה והאינטימית, שכמו נכנסת לתוך הרחוב ויוצרת אווירה תל אביבית רומנטית ונעימה. המסעדה היתה מלאה למדיי - וזו כבר מחמאה ביום חורפי שכזה. "מל ומישל" היא מסעדת שף איטלקית עם נגיעות ים תיכוניות ואירופיות - טראטוריה איטלקית אמיתית עם טוויסט מקומי. גלעד אמר שזה המקום לבוא אליו לארוחה איטלקית טובה עם הרבה יין, כראוי לצד מנות דשנות של פסטה, בשרים ופירות ים. הוא צדק.

בהמשך התברר לי (ואולי תהיתם גם אתם) כי מל ומישל אינן הבעלים, המייסדות או הטבחיות במקום: המסעדה קרויה על שם שתי חברות שהשף וזוגתו התיידדו עימן בטיול בניו זילנד. השף וגם הבעלים הלא הוא שף ניר ויימן (לשעבר "קרן" ו"ברברסקו")– ויש להודות לאותן עלמות ניו זילנדיות עלומות על שהתלהבו מכישורי הבישול שלו ובעצם דחפו אותו לפתוח מקום משלו.

ויימן בנה את התפריט, וכיום אמון על התפריט השף יוגב ירוס שעובד לצידו (לשעבר מסעדת "בליני"). ויימן וירוס דואגים לרענן את המטבח האיטלקי – על חומריו האיכותיים המיובאים הישר מארץ המקור - בעזרת חומרי גלם כמו בורגול, טחינה, עלים טריים וגם יינות ישראליים. כך נוצר הטוויסט הייחודי של המקום, שמצד אחד שומר על האותנטיות הפשוטה של ארץ המגף ומצד שני מתקשר לים תיכוניות הישראלית שלנו כאן ומאפשר לשפים חופש יצירתי. עם זאת, בהמשך הערב נוכחנו כי כאן מתעסקים במהות, בתוכן ובטעם של המנות ולא ב"קישוט" הצלחות.

לפני הכול הגיע לחם הבית, שיכולנו לשבוע רק ממנו: פרוסות חמות וטריות במרקם רך כשל עוגה, לצד שמן זית ורוטב בלסמי – פשוט תענוג. שף ויימן ניגש לשולחן וקיבל את פנינו בחביבות, כמו שהוא עושה בדרך כלל עם האורחים כדי "לחוש את השטח" ולענות אישית על כל שאלה. בהתייעצות איתו ועם המלצריות האדיבות להפליא החלטנו על ארוחת טעימות מייצגת מהתפריט. כטראטוריה ראויה לשמה, התפריט מחולק למדורי antupasti,primi ו-secondi, וכולל מגוון ראשונות, מנות פסטה, תבשילי כתף בקר (וגם קינוחים מסורתיים כמו טירמיסו וקרפ זביונה). התלבטנו בין מבחר מנות שרק משמותיהן הזלנו ריר, כגון ניוקי אלה רומנה, פפרדלה 40 חלמונים, פנה ציידים, עגל שיכור... ההחלטה קשה.

המנה הראשונה, להזמנת גלעד, היה מרק. מרק היום הגיע עם שעועית לבנה ופסטה, שום, בצל ועשבי תיבול, בנוסף למבחר ירקות שהשתלבו זה בזה ברכ?ות. מרק טעים בניחוחות אדמה, מהביל ועשיר כמו שנזיד צריך להיות. בשלב זה הזמנו מתוך תפריט היינות רחב היריעה את ה'קיאנטי וילה לוצ'יה' הטוסקני ו'שאטו גולן סירה' הישראלי. היינות שניהם היו טובים ועשו את העבודה – הישראלי צעיר ופירותי יותר והאיטלקי מעודן ובעל ריח עז ומשובח. כטוב ליבנו ביין הסתכלנו סביב על העיצוב הנאה.

מאיה, אשתו ושותפתו של ניר, היא מעצבת פנים ואחראית גם לעיצוב המסעדה. מאיה יצרה אווירה אינטימית בעיצוב שניכר כי הוא מושקע, אך לאו דווקא מנקר עין: התחושה הביתית נוצרת בזכות תאורה מיוחדת, בר קטן ונאה ואלמנטים אותנטיים שונים הפזורים בחלל: ציורים ממוסגרים, קירות מצוירים, פסלים וענתיקות מגוונות. גרם מדרגות המתעקל למעלה מתהדר בפסל ראש סוס יפהפה מברזל. השולחנות ערוכים בקפידה ומכוסים מפות לבנות. במסעדה כ-40 מקומות, רובם מוזמנים מראש (יש לקוחות שמזמינים מקום שבועות מראש - במיוחד בכיסאות האטרקטיביים ליד הבר, אם בסופ"ש או בימי חול). המקום מתאים למפגשים מסוגים שונים ובמיוחד לדייטים רומנטיים, אבל באין נשים באופק, אנחנו הסתפקנו זה בזה והתנחמנו באוכל וביין.

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על