מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום רביעי - 18.10.2017


איפה אני? ניערתי את ראשי. עושה הרושם שהמחשבות שלי הפליגו הרחק על אחת היאכטות שעוגנות פה במרינה. יצאנו החוצה לשאוף אוויר, רונה הלכה על האוויר הנקי, אני על זה שמתובל בניקוטין. אחרינו התחקו להם שני צ'ייסרים של סטולי קריסטל ושני כדורי גלידת פסיפלורה, כדי "לשטוף את הטעמים", כמו שאמר ליאור האחמ"ש, שדאג לרווחתנו לאורך כל הערב. שאפתי את הזפת לריאותיי, עצמתי את עיניי, ודמיינתי לרגע שהרוח הזו לא מקפיאה את עצמותיי. המרפסת המדהימה הזו בטח מושלמת בערב קיצי, כשבריזה קלילה מהים מנערת קצת את הלחות הכבדה של מישור החוף. מתי כבר יגיע הקיץ תהיתי... "קר לי, בואי נכנס", קטעה רונה את תהיותיי.

חזרנו לחלל הנעים של MEDZOO והתמקמנו. שמתי לב שהשולחן שלנו היה נקי למשעי (בטח מכשיר הפלא עשה את שלו). כמה רגעים מתוזמנים לאחר מכן נחתו שני צ'ייסרים מאותו זן משובח על שולחננו. לגמנו גם אותם בהנאה. רגע האמת הגיע, והעיקריות שהזמנו פיזרו את ניחוחן בחלל המסעדה ועשו דרכן אלינו.

רונה הזמינה דניס שלם אפוי בתנור (ניתן לקבל גם מטוגן), שהוגש עם תפוח אדמה וירקות צלויים. חוץ מכמה משפטים בתחילת הנגיסות על כמה שהדג מעולה, נימוח ועסיסי, לא שמעתי ממנה אלא לקראת הביס האחרון. היא הייתה כל כך מרוכזת בדג שלה, היא לא רצתה ששום דבר, כולל האשה שאיתה, יפגום בהנאתה. אני ביקשתי לי חתיכת סטייק עסיסית, וזכיתי לאנטריקוט אנגוס 300 גרם ברוטב צ'ימצ'ורי. קיבלתי נתח משובח, שמנמן ועשוי בדיוק כפי שרציתי (ולא פחות מדי או יותר מדי כמו שקורה בהרבה מקומות). שמחתי שרונה התרכזה בשלה, כי יותר מכל גם אני רציתי להתייחד עם הסטייק שלי ולנצור כל ביס בליבי.

אני מניחה שכ-15 דקות לאחר מכן כבר היינו ב"מקצה שיפורים" – ביסים אחרונים. בשלב הזה רונה חזרה לתקשר איתי, ובין משפט למשפט ניסינו להסדיר נשימה. רצינו להאמין שנשאר לנו מקום לקינוח. ואכן האמנו שיש לנו, ושאנו יכולות לו. הזכות לבחירת הקינוח, שחתם את הארוחה והחוויה הנעימה והטעימה ב- MEDZZO, ניתנה לי. תכול העיניים סיפר לנו על הקינוחים. הייתה התלבטות קלה, אבל לבסוף החלטנו עצמי ואני על פרופיטרול – פחזניות ממולאות בגלידת וניל, המוגשות עם שוקולד חם. אם איני טועה זו אחת ממנות הדגל ב- MEDZZO, ואיזה דגל זה היה. כמה רגעים לאחר שהמנה נשארה איתנו לבד כבר לא נשאר ממנה זכר...

חייכתי לרונה שלי ונשקתי לה. ברקע החלו המלצרים לארגן את המקום לקראת סגירה, וזה היה האות שלנו לתזוזה. אם MEDZOO היו מספקים שרותיי B&B אני בטוחה שהיינו שוקלות ברצינות להעביר שם לילה ולהתעורר לארוחת בוקר. הודינו לצוות המקסים, לקיבתנו, שהצליחה להכיל את כל הטוב הזה, ונפרדנו לשלום מ-MEDZOO.
מאת: דנה טבצ'ניק
MEDZZO – מטריפה את החושים
ביקור במסעדת "מדזו", המתגאה במיקום לוהט על שפת המרינה בהרצליה פיתוח, הותיר אותנו נפעמות, שבעות ומלאות המלצות – שווה לבדוק אותה
מסעדה: מדזו Medzzo
יום חמישי בערב, כרגיל הגענו באיחור, דקות ספורות לפני שהשולחן שהזמנו מבעוד מועד נמסר לידיים מקדימות. אמרנו שלום, התנצלנו עם חיוך, ושמנו פעמינו לשולחן הייעודי. שלושה תפריטים המתינו לנו על השולחן הערוך במפה לבנה, שפינותיה נמתחו עד קצה יכולתה. שני תפריטי אוכל ואחד של היינות. בזה של היינות עלעלתי קלות, רק בכדי להתרשם, זה תלוי תקופות אצלנו היין, עכשיו אנחנו בתקופה לא "יינתית". אחר עברתי לעיין בתפריט המסעדה, כשהדף הראשון, או כפי שהיינו מכנים אותו בבית ספר היסודי "דף השער", הכריז כי ב- MEDZZO ניתן למצוא את הארוחה הכי שווה בעיר: ארוחת פילה אנגוס, הכוללת ראשונה, עיקרית (300 גרם פילה) וקינוח ב-108 ₪. בתחתית "דף השער" צוין שיש ב- MEDZZO אינטרנט אלחוטי, ובסמוך צוינה הסיסמה. מרשים בעיני. להיות צעד אחד לפני הלקוח, לפני שהוא שואל מה הסיסמה היא כבר מוגשת לו על מצע של נייר.

ב- MEDZZO יש שלושה חללים עיקריים – שניים בפנים, המופרדים ביניהם במעין דלת זכוכית, שבעצם הופכת כל חלל כזה לאבסולוטי. כך קרה שבשעה שאנו ישבנו באחד החללים, מבעד לקירות חגגה קבוצה גדולה של אנשים מסיבת יומולדת מרובת בלונים ומתנות, ואני חייבת לציין שלא חשנו בזאת, והרי אין מבאס מלשבת במסעדה, כאשר כמה שולחנות לידך חוגגים יום הולדת או כל חגיגה אחרת ומפרים את שלוותך. בנוסף יש את החלל החיצוני – המרפסת, הכוללת המון מקומות ישיבה ממש על המרינה. רק דמיינו את עצמכם יושבים במרפסת ומתרווחים לכם, בעוד תרניי יאכטות מקפצצים בקלילות על הגלים הרכים, ומשרים אווירה משובבת נפש. תענוג.

בחלל שלנו היו רק מלצרים ממין זכר. אנחנו זכינו למלצר תכול עיניים, שחרחר, נאה ואלגנטי, בעל גבות הטרוסקסואליות משורטטות. הזמנו שתייה – אני הלכתי על "סטלה" חבית, ורונה הקלילה מבין שתינו הוקסמה מתיאור "קוקטייל היום"– ליקר קוניאק בטעם מנגו עם נענע. "נו, איך?" שאלתי. "מתקתק ועושה את העבודה", ענתה לי אחרי כמה לגימות.

רגעים ספורים לאחר מכן הגיעו הראשונות שהזמנו: קרפצ'יו פילה בקר, שמוגש עם צנימים, אך אנו דאגנו לתגבר גם עם לחם הבית, שלטעמי יצר שילוב מנצח עם חברו הנא; וסלט פטוש טחינה, שהכיל עגבניות ומלפפונים חתוכים גס, בצל סגול, קרוטוני פיתה, נענע, פטרוזיליה וכף טחינה עסיסית שניצחה על הרכיבים. מי אמר שישראלים לא יודעים להכין סלט טעים?

השולחן לצידנו סיים את העיקריות שלו, הצלחות פונו בזריזות, והמלצר תכול העיניים ניגש למלאכתו: עם חפץ יעודי דמוי סכין יפנית, אך לא חד, הוא גרף את הפירורים שנותרו על מפת השולחן. זה הזכיר לי את המסעדה ההיא שאכלתי בה בניו-יורק, כשהמלצרית החמודה קיפצה לשולחן בקלילות ושלפה את האביזר המסתורי. במבט נחוש היא התקרבה אל המפה והחלה גורפת ממנה בתנועות עדינות פירורי אוכל באמצעות האביזר. הייתי מוכת הלם, כמו שימפנזה שלראשונה פוגשת בן אדם תרבותי ומלובש, כמו ישראלי שיוצא בפעם הראשונה משדה תעופה באירופה...

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על