מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שבת - 21.10.2017


המומים היינו, ועוד לפני שהצלחנו למחוא כפיים המשיך שף אלי מזרחי במתקפה הקולינארית ושיגר אלינו קבב דג-ים (באותו ערב היה זה בורי), על סלסת עדשים, יוגורט וטחינה. תשלובת טעמים מאוזנת, כשחיתוך גס משהו של הדג חותם את המנה בחיוך זחוח. מקבץ קריאות "וואו!" מכיוונו של עמית הניע אותי לטעום מהסלט שהוא זלל: ערימה ססגונית ויפהפייה של ירקות שורש קלויים עם גבינת ברי בשלה בזיגוג אגוזים. לירקות הקלויים היה הד מתקתק ואילו גבינת העיזים סיפקה להם פוש מעודן. אחד מכוכבי הערב – השום, שחזר וצץ במרבית המנות – תרם את חלקו למשחק הקבוצתי המוצלח שהפגין הסלט.

כדי למנוע את הסיכוי הקל שבקלים שנסיים את הראשונות רעבים, קיבלנו דואט ניוקי. ניוקי בטטה בשילוב קלמארי ושרימפס בא בחתיכות גדולות והיה רך ונימוח. הוא השתכשך להנאתו ברוטב גבינה כחולה, שמנת, עגבניות מיובשות ועשבי תיבול, ונתרם מהחריפות המעודנת של הגבינה כמו גם מעיטור אגוזי מלך. ניוקי תפוחי האדמה, שהושחם בציר פטריות מוקצף בשילוב שקדי עגל ופרמזן, העפיל לדעתי לראש טבלת הגורמה.

בין הראשונות לעיקריות הוגש לנו גרטן רענן של אשכולית אדומה, יין ואניס, שהפתיע את הלשון והעצים את הציפייה לעיקריות. בפתח העיקריות זכינו לפילה ציידים חתוך לקוביות, מבושל בישול ארוך בציר מרוכז של יין אדום ובשר, ומוגש על מצע פירה. השף השתמש בבשר פרא מהעדרים המובחרים של רמת הגולן ומפרות מבכירות בלבד – והתוצאה בהתאם.

מייד אחר-כך הוציא אלי מזרחי תחת ידיו פילה דניס צרוב על מצע משגע של ריזוטו פטריות (פורצ'יני, פורטבלו, שיטאקי, פאנגס ושמפיניון). רוטב שמנת יצר מרקם קטיפתי וסמיך בצבע כהה. כמו במנת ניוקי תפוחי האדמה, גם פילה הדניס נהנה משחקן חיזוק איכותי במיוחד בדמות הפטריות, שחקן שאיתו זוכים באליפות.

כשהגיעו הקינוחים היינו כמעט מותשים, אבל כמו שהיטיב להגדיר ידידי עמית: "בטני קטנה מלהכיל, הפה מסרב להרפות"... טעמנו מספר קינוחים, וברשותכם אציין את האהוב עלינו ביותר: קרם ברולה קוקוס בשילוב מנצח של מרמלדת תפוחים, פטל טרי, מוס שוקולד לבן ושמנת חמוצה, בעיטור פרורי עוגיות שקדים. קינוח גאוני. כזה שמתגעגעים אליו כבר בזמן שאוכלים אותו. גאוני.

בסיום הארוחה מצאנו את עצמנו עם רגשות מעורבים. מצד אחד, נהנינו. התמוגגנו. התלהבנו. התרשמנו מהשירות האדיב, המקצועי ונטול הגינונים. לא האמנו שמנות פשוטות יחסית (לא יותר מארבעה אלמנטים למנה) מסוגלות להעפיל לפסגות כה גבוהות. היו רגעים שבהם המקצועיות הבלתי מתפשרת של שף אלי מזרחי, והיצירתיות המפעמת בו, צרבו בנו אושר מזוקק. מצד שני... מצד שני דגמנו רק חלק קטן מהתפריט המפתה של "מסיק". רצינו עוד. אנחנו רוצים עוד. אנחנו עוד נחזור למסעדה החדשה של שף אלי מזרחי, פעמים רבות עוד נחזור ל"מסיק".
מאת: יאיר אלטמן
קוטפים אליפות בכפר רות - עונת המסיק החלה...
"מסיק" היא משתתפת חדשה בליגת מסעדות היוקרה, אבל בעמדת השף שלה תמצאו את אחד השחקנים הוותיקים והמוערכים ביותר בזירה הקולינארית – גבירותיי ורבותיי, שף אלי מזרחי איז בק אין ביזנס! (ובאמתחתו שלל מטעמי גורמה חד פעמיים!)
שף אלי מזרחי. די בשלוש המילים האלה כדי להעלות חיוך על שפתיי. חיוך נוסטלגי, כזה שנזכר ב"כתית", המסעדה המיתולוגית שמזרחי הקים יחד עם מאיר אדוני בכפר רות. המשפט "מסעדה חדשה של שף אלי מזרחי" משמח אותי אפילו יותר, שכן עם כל הכבוד לעבר הטעים, אני זקוק לריגושים קולינאריים בהווה.

"מסיק", המסעדה החדשה של שף אלי מזרחי (איזה כיף לכתוב את המשפט הזה שוב!), ממוקמת גם היא אי-שם באזור התעשייה כפר רות, בין מוסכים, משתלות ומפעלים. נסענו אליה – ידידי עמית ואני – בשעת ערב מאוחרת, חמושים ברף ציפיות גבוה במיוחד, שעודד אותנו להמשיך במסע גם כשטעינו בניווט והסתבכנו בין ההתפצלויות האינסופיות של שבילי אזור התעשייה.

בחוץ היה קר. בפנים חיבקו אותנו בחמימות תנור, נעימות ג'ז קלאסיות, אורות עמומים ומלצרית עם חיוך אדיב במיוחד. תנועה זריזה של גלגל העין גילתה וילונות ומפות בד בצבעי בורדו ולבן נעימים. לאחר עיון בתפריט והסבר על הספיישלים, החלטנו לאמץ את המלצת המלצרית ולבחור בארוחת הטעימות – ארוחה הכוללת קצת מכל דבר. כששאלנו מאיזה קצת מדובר נענינו שהמנות משתנות לפי מצב הרוח, תשובה שבהחלט עשתה לנו מצב רוח טוב.

לפתיחה התענגנו על לחמי זיתים ואניס לצד מטבל איולי, שום ושמן זית ברוטב בלסמי נהדר. הטעימות עצמן נפתחו בכוסית אספרסו שהכילה מרק כתום עם קינמון, שחימם את הבטן, הצית את התיאבון והכין אותנו למנות הראשונות.

[אבל לפני הראשונות, פלאשבק זריז לתענוג שחווינו ב"פורטרהאוס" כששתינו שם רקנטי פטיט סירה זינפנדל 2005. זהו יין בצבע בורדו כהה, כמעט שחור, בעל ארומה עמוקה ונפלאה של אוכמניות, שזיפים וציפורן, עם נגיעות של וניל וחמאה, שמתיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי עד שהוא מגיע לעומק המתאים. חזרה להווה: גם ב"מסיק" מצאנו את האוצר הזה, שעמית הגדיר כיין הכי רומנטי ששתה, ואני מצטרף אליו בפה מלא.]

ולמנות הראשונות, שהגיעו בהילולים עליזים מייד אחרי היין: בצלחת גדולה נפרש לעינינו המשתאות סביצ'ה מוסר ים עם רצועות חצילים, בצל כבוש, זיתים סגולים, שום ושרי קונפי. השילוב בין החצילים למוסר היה כל כך מושלם עד שהתקשינו להבחין איפה נגמר החציל ואיפה מתחיל הדג. לצד הסביצ'ה שכנה לבטח טונה אדומה שנצרבה, קלות, בתערובת תבלינים על מצע פלפלים קלויים שהוסיפו לה מתיקות מסוימת ויוגורט נענע, שהפך את המנה ליצירת מופת קולינארית. נפלא.

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על