מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום ראשון - 17.12.2017


העסקית של "אינגריד" פשוטה להבנה: משלמים על מנה עיקרית ומקבלים מנה עם תוספת, מנה ראשונה מתוך מבחר מצומצם ושתייה. וגם לחם. כלומר, אדם שמזמין "פילה סלמון ברוטב מיסו על פירה תפוחי אדמה ותרד" משלם ששים ושמונה שקלים על הארוחה שלו, ונותר לו רק להחליט אם הוא מתפנק בנוסף עם יין או קינוח. עכשיו, בואו נדבר על הסלמון הזה: זה של "אינגריד" היה פריך ועסיסי עד מאד, המיסו תרם אבל לא השתלט, ובקיצור, זו הייתה מנה שבהרבה מסעדות יוקרה הייתי שמח לקבל. אם הייתה מגרעת אחת למנת הסלמון היה זה גודלה המופרז, שמאוחר יותר הפריע רבות באכילת הקינוח – כי אי-אפשר היה להפסיק לאכול את הסלמון באמצע. גם הקרפצ'יו בקר של המנה הראשונה כיסה יפה את הצלחת והיה טעים ומוצלח. חציל בלאדי קלוי הוא אחת האופנות החיוביות במטבחים בארץ – שובו של החציל העקום, לא אחיד בגודלו וכל כך יותר טעים הזה, על חשבון חצילי חממה אחידי-צורה, מראה שחוש הטעם שלנו מתחיל להתפתח. על החציל מניחים יוגורט, שמן זית, גרגירי רימון וגבינת פטה. זה יוצא נהדר כמו שזה נשמע.

מסביב זללו אנשים סלטים ענקיים, בתור מנה עיקרית. עוד מנהג ישראלי של העת החדשה, סלטי הענק האלה. הסתכלתי טוב טוב, אבל הם לא לכלכו את החולצה. ל"אינגריד" מדור פסטות ענקי, מנודלס ועד רוטב רגו טלה – עידן הפיוז'ן הטביע חותמו ואין חוקים. ארוחה שהמנה העיקרית שלה היא "ניוקי 4 פטריות ופילה דניס" או "פנה כבדי עוף וקישואים", וכל זה בארבעים ואחד שקלים, הנה לך עסקה שאין פלא שאנשי העסקים חוטפים. אכלנו גם, זללנים שכמותנו, נודלס בינוניים ומנת פיש אנד צ'יפס משובחת. סטייק סינטה, "עשוי בגריל פרוס כמניפה על ירקות אדמה ומרקחת ג'ינג'ר" כבר גורר את מחיר הארוחה מעל לשבעים שקלים – עדיין מחיר משתלם לארוחה כזאת. קינחנו במרקיז שוקולד טוב, ובמנת טירמיסו ביתית, מאד אמיתית ונפלאה. לא להפסיד את הטירמיסו הזה!

הרעיון של "אינגריד" מאד נכון. גם אם אני נשמע מתלהב, מלבד הסלמון לא מדובר באוכל של מסעדת שף משובחת – אלא אוכל נכון, מדויק וטעים, שמבין את הקהל עבורו הוא נוצר. צרפו את זה למקום המרשים והנוח, לשירות הזריז והקשוב, שירות מקצועי בצורה מפתיעה לארצנו ועדיין מחויך – ומתקבל מקום משתלם מאד לאכול בו ארוחת צהריים או ארוחת ערב מוקדמת. מאוחר יותר, בלילה, כשהאורות עמומים והחצאיות מתקצרות – עדיין האוכל טעים, אבל התאוות של "אינגריד" מתחלפות. כי ככה אנחנו אוהבים את "אינגריד", טעימה ביום וסקסית בלילה.
מאת: צחי בוקששתר
אינגריד - טעימה ביום וסקסית בלילה
כשבר מבין ללב אורחיו, מתכוונן לגובה ציפיותיהם ואף מציע להם ארוחות עסקיות נהדרות במחיר מצוין אפשר בנקל להתאהב בו. צחי בוקששתר מצא שב"אינגריד" יש מכל אלו, ועוד והכי חשוב, אוכל טעים ואווירה נכונה.
סצנה אחת חזרה בחיי בכמה מקומות ובכמה שפות, רובן אנגלית: אני שעון אל הבר, שתיתי אחת או שתיים, ומבקש להביט בתפריט האוכל. בניו-יורק הברמן מתבונן בי בתמיהה, כאילו ביקשתי חציר עם יוגורט עיזים. אחר כך הוא מסתובב, בפנים הסתומות האלה של ברמנים, השמורות בדרך כלל למי שמזמין פיזנג עם חלב וגילו מעל ארבעים. ממדף מאובק הוא שולף תפריט שבו מופיעים שלושה פריטים, אומר כי אינו בטוח שיש הכל, וכי צריך לבדוק אם הטבח עוד כאן. באירלנד הוא מחייך בחביבות האירית הטיפוסית, ומודיע לי כי אולי יהיה אוכל בקיץ – הרבה תיירים מגיעים באוגוסט. גם בלונדון, לרוב, מי שאוכל בפאב אחרי שעת ערב מוקדמת הם תיירים. אם כי האוכל עצמו הוא אוכל פאבים משובח. בהולנד מניד הברמן בראשו, מביע השתתפות. יש לו חיוך קצת אידיוטי בשעה הזאת של הלילה, והוא מודיע לי שגם הוא, בעיתות מאנצ'יז, הולך לאוטומטים של הקרוקטים החמים שמעבר לכביש. "אם תשאל אותי, כדאי לבחור את השמאלי. את מה שאוכלים מהימני תמיד מקיאים בסוף". מאנצ'יז? איזה מאנצ'יז?, כך אני ממלמל לעצמי, אני סתם רעב.

ישראלים אוכלים ביום וגם בלילה, אחר כך יוצאים לבר, קוראים מאנצ'יז לחטיפים המשמינים שהם מנשנשים ליד הבירה, ובסוף מזמינים אוכל של ממש, שעתיים לאחר ארוחת הערב. אולי בגלל זה יש בישראל אוכל-ברים משובח. כמעט כל מי שמבקר כאן בשנים האחרונות מתפעל מהמבחר, מהיצירתיות, מעיצוב המנות – יחסית לציפיות מבר. איזה כיף זה לאכול בבר. בלי כל החשיבות העצמית והטקס של מסעדה טובה, עם האפלוליות והסקסיות שמשרה סביבו האלכוהול. יש משהו מרענן באוכל שאוכלים בצורה אגבית. לברים עצמם האוכל הוא עסק רע בשעות הלחץ, ובעלי בר רבים מייללים ומתאוננים על הטרחה. אחרים משקיעים, ומרוויחים את הארכת שעות הפעילות העסקית, ואת נאמנות הלקוחות.

"אינגריד" שייך למשקיענים. מקום מרשים שקנה לו פרסום, עם חלל מדהים, וגם שירותים שכשהאור בתא כבה הדלת ננעלת, או שכשהדלת ננעלת היא מפסיקה להיות שקופה – על כל פנים קורות שם תקלות משעשעות בלילות, לפי האגדות. אבל אפשר לאכול שם המבורגר משובח, או אפילו מנות כמו סלט אצות, שורשים וטונה אדומה צרובה עם גזר, צנון, קולרבי, מלפפון ובייבי בוקצ'וי. אחרי מנה כזאת, הבטן מתייצבת והעולם נראה אחרת. בצהריים – הייתי בטוח ש"אינגריד" תתייחס לעניין כאל הכנסה צדדית. הרבה ברים נראים ביום כמו שרון סטון בלי איפור. איזו הפתעה נעימה חיכתה לנו! "אינגריד" ביום נראית כמו שצריך להיראות מה שבאמריקה קוראים לו POWER LUNCH: על כורסאות עור וכסאות נוחים יושבים מעצבי החלטות במכנסי טרילין וחולצה לבנה מחנות יקרה, וקובעים מה יהיה. המקום מלא לגמרי בצהריים, השירות מתקתק כמו אחד השעונים היקרים שעל ידי האורחים, ובייחוד – הכל עובד כאילו אין לילה. וכך צריך.

הדפס כתבה שלח לחבר
7085 מסעדות במאגר
”  “ על