מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום חמישי - 29.06.2017


חיים כהן הצליח לבנות כאן מטבח ים-תיכוני עילי, טעים ומרתק, מלא ציטוטים מהיומיום שלנו. השימוש בקטניות עם אפיל פשוט, כמו עדשים וחומוס, באוכל יוקרתי מדגים גדולה של שף. מנה כמו טורטליני של לבנה חמצמצה בשמן זית וזעתר מעלה חיוך, והרעיון של קרפצ'ו הדלעת – משובב לב. גם תפריט כזה היה יכול ליפול על ביצוע בינוני – אבל ב- Decaזה לא קורה. יניב כספי מנהל שם מטבח למופת, עם צוות נלהב, וביצוע נהדר של המנות, חלקן, כך אני חושד, כבר עם הטאץ' האישי שלו.

'קבב לוקוס' זו מנה שקשה ליהודים להכין. הפיתוי לחסוך בעלויות הורס את המנה בהרבה מסעדות טובות. כאן היה הקבב לא פחות מנהדר, מוגש על מקרוני קצר, כזה של ילדים, עם המתיקות של בצל מזוגג והחמיצות של יוגורט חם. עוד מנה שנוסכת על הפרצוף חיוך של אושר בזמן שאוכלים אותה, אפילו אם היוגורט מטפטף על החולצה. גם 'פלאפל דגים' עם חומוס, שעועית לבנה ושמן זית, שהונח על שולחננו סתם כך, לפינוק, שימח את כולם. מסתייפים בינינו במזלגות על כל כדור פלאפל. אולי בהשראת האלכוהול, ואולי זה היה יין 'פרח האביב' הספרדי, הכשר והנפלא, שהעלה את רוח השובבות בשולחן – כך או כך, היינו מאושרים ב- Deca עוד לפני הקינוחים, זוללים 'פסטה קרועה ברוטב מטבוחה, חצילים וירקות בגריל' ועוד ועוד הברקות.

ומה עם הכשרות? מה איתה, באמת? מי שלא ממש חייב חסילונים ושאר שרצים באופן עקרוני, לא ירגיש בחסרונם. יניב כספי וחיים כהן בחרו לוותר על בשר, לטובת גבינות צאן נהדרות וקינוחים חלביים בלי מגבלות. לבעלי המסעדה בטח יש איפה לאכול בשר, ולי היה כיף לאכול דג כמנה עיקרית, עד שאם לא היו אומרים לי שכשר אולי לא הייתי שם לב. בינתיים, הייתי שולח ל"דקה" מנהלים ושפים של בתי מלון, כדי לראות כמה הכשרות היא תירוץ לא מדויק לאוכל רע – וכמה טעים יכול להיות אוכל כשר וטוב.

Deca זה 'עשר' בלטינית. אם צריך להגיד במילה אחת איך המסעדה הזאת, השם שלה מתאים לה מאד.
מאת: צחי בוקששתר
Deca זה 'עשר'!
צחי בוקששתר נסע לרחוב התעשייה התעשייתי בתל-אביב כדי להתרשם מ-Deca, מסעדת הדגים החדשה והכשרה, וחזר משם יותר מנלהב, ובעיקר – עם חיוך רחב מתמיד.
מסעדה: Deca
כשהגרוטאה פנתה לרחוב התעשייה פלטו האורחים שלנו קריאה של פליאה: "מה, יש כאן רחוב?". זה אומר הכל על המיקום של אחת המסעדות המעניינות בארץ – Deca. רחוב התעשייה דווקא מוכר לאנשי התעשייה – אולפן עריכה מפורסם, אולפני סאונד וסטודיו לצילום נמצאים שם שנים. אבל מסעדה, ועוד יוקרתית וכשרה? סביר שרוב הלקוחות של Deca יהיו ברחוב הזה בפעם הראשונה – אלא אם ערכו להם שם ברית מילה – כי רחוב התעשייה דווקא כבר היה בעבר מרכז קולינרי, כשבפינת רחוב המסגר עמדו אולמות האירועים הידועים של עידן הבורקס ורבע העוף.

כברת דרך יפה עבר המטבח הישראלי מאז, וב-"דקה" מדגימים יפה את ההישגים. חיים כהן רקם שם תפריט שאי-אפשר לקרוא לו בשם ארץ אחרת. זהו אוכל ישראלי אמיתי, עם רכיבים לגמרי מכאן, גישה קלילה וים-תיכונית במובהק, וטעמים שמתחברים אלינו. באותו זמן, זהו מטבח עילי במיטבו, מרתק, משעשע ונהדר. המסעדה עצמה נועדה להדהים את לקוחותיה כבר מרגע הכניסה, עם עיצוב של בטון חשוף ואריחי שבכה, אם כי אף אחד לא חוזר למסעדה בפעם השנייה רק בגלל שהיא מרשימה בעיצוב שלה. זה האוכל שקובע, וכאן הצליחה Deca לרגש. מי שיאכל במקום, בטח יזכור מעכשיו איפה רחוב התעשייה.

עוד לפני שעיינו בתפריט, החלה המלצרית שלנו לדקלם את רשימת ה-"ספיישלים". למה מסעדה חדשה צריכה מנות מחוץ לתפריט? הרי סביר שהמנות שבתפריט לא הספיקו להימאס עלינו הלקוחות? ישנן שתי סיבות: האחת – כדי לבדוק מנות ניסיוניות לפני שמדפיסים אותן בתפריט. הסיבה השנייה היא שלישראלים כל כך חשוב לסדר לעצמם דיל יותר טוב ממה שניתן להם, עד שיועץ מסעדות מוכשר ממליץ מראש על תפריט שחלק ממנותיו ידוקלמו בעל-פה, כדי לאפשר מענה למי שרוצה לדעת "מה עוד יש מחוץ לתפריט" (נכדו של ה"מה יש ב?מקום" הקיבוצניקי). ב-"דקה" דווקא דגנו מחוץ לתפריט שני אוצרות נפלאים. באגף המנות הראשונות הרווחנו 'סרדינים כבושים במלח עם מסבחה עגבניות ועדשים'. מנה שהכניסה אותנו למצב רוח של אכילה. בשר הסרדינים היה מוצק ומהנה לאכילה, רוטב היוגורט פשוט ונהדר, וגם אם השימוש במילה מסבחה לתיאור סלט קטן של עגבניות ועדשים היה מתחכם קצת, התוצאה היתה מרהיבה. מבין העיקריות הציעו מחוץ לתפריט 'סטלה', דג דומה לאינטיאס, טעים ונפלא מאד – אולי המנה הכי טעימה בארוחה, מבחינת התוספות. על הדג הזה לא שמעתי קודם, אבל זיכרון הטעם נשאר ומעלה חיוך.

התחלנו את הארוחה בקוקטיילים של Deca, שהיו מדויקים ושובבים במידה ורמזו בקטנה לקראת הבאות: עראק עם רוזטה שקדים, למשל, מצידי המרענן הרשמי לקיץ הבא. ובינתיים החלו להגיע לשולחן מנות. 'סלט טונה אדומה וכרישה', שילוב נפלא של הירק הזה, שאינו מוערך מספיק. קוביות טונה מאיכות מעולה, כמובן במצב צבירה נא, עם טעם עדין ורוטב שקושר את שני המרכיבים ליצירה אחת. 'קרפצ'יו דלעת' היה הברקה מדהימה: פרוסות דקיקות של דלעת לא מבושלת, מקושטות בגרעיני דלעת ונבטי חמנייה, עם גבינת מוצרלה של בופאלו, צ'ילי ושמן זית. איזו הברקה! גם 'מרק קרם שעועית לבנה', עם טורטליני פטריות פורצ'יני מתחיל במלים פשוטות ומטפס גבוה גבוה, אל פסגת העונג והאוכל העילי בארץ.

הדפס כתבה שלח לחבר
7009 מסעדות במאגר
”  “ על