מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שני - 11.12.2017


זאביק (בהמלצתה של המלצרית המקצועית והמתוקה) הזמין קציצות דגים וזעפרן, עם סלרי ובצלי פנינה. אני בחרתי בטאג'ין עגל ביין אדום ושזיפים. שתי המנות הוגשו על גבי מחבתות רוחשות ומפיצות ריחות מפתים. הקציצות המשובחות, התוספות המעודנות והרוטב ההולם שימחו את זאביק עד מאוד. העגל שלי, ששחה ברוטב היין הכהה, מתרפק על השזיפים ועל תפוחי אדמה שבושלו יחד עימו, ממש ריגש אותי, בזכות שילוב הטעמים הביתיים עם איכויות הגורמה שניכרו בכל ביס וביס. שתי המנות היו מדויקות מאוד. מפגינות טעם ייחודי ובוטח מצד אחד, ומצד שני לא מתאמצות להרשים יתר על המידה עם להטוטים מיותרים. כאמור, מדויקות. אין ספק שמרקוס גרשקוביץ יודע מה הוא רוצה לבצע עם חומרי הגלם האיכותיים במיוחד שעומדים לרשותו, ומצליח להפיק מהצוות המנצח שלו ביצועים מרשימים.

מרקוס, הופתעתי לגלות, התגלגל די במקרה אל הסירים והסכינים. חבר פתח בית-קפה וחיפש מישהו שיכין קצת פסטות וסנדוויצ'ים, האישה לחצה על מציאת כיוון בחיים, וההמשך כבר כלל התמחות אצל הכהן הגדול רפי כהן ("רפאל"), התמקצעות, וגילוי הכישרון החבוי ("אינטליגנציה קולינארית", מתעקש להגדיר זאת מרקוס, אבל אני עקשנית יותר: הבחור פשוט מוכשר. מאוד מוכשר).

תמיד כדאי להקשיב לאישה, אמר זאביק. רציתי להסכים איתו, אבל אז הגיעו הקינוחים ואפילו אני העדפתי לשתוק ולהתרכז במתוק-מתוק הזה: סמיפרדו – קינוח ממוצא איטלקי (שמשמעות שמו היא 'חצי קר'), ספק מקפא ספק מוס, שהוגש על מצע ביסקוויט אגוזי לוז ולצידו אננס צלוי; קולקציית שוקולד, שכללה טארט (שעליו נבזקו מעט גרגרי מלח גס לטובת יצירת קונטרסט מפתיע ומרתק), מוס אוורירי, בראוני עשיר, ורוטב שוקולד חם; ובעיקר טפיוקה קרה, על בסיס חלב קוקוס, מעל פסיפלורה ומבחר פירות טריים, היוו סיום מושלם לארוחה מושלמת.

חשוב לציין שהמסעדה – הכשרה – ערוכה גם לארח קבוצות, כנסים ואירועים, בחלל המפואר ורחב הידיים שבקומה השנייה. כמו כן נמצא במקום חדר VIP יוקרתי, מאובזר במיטב אמצעי המולטימדיה העכשוויים.

ביציאה מ"קנלה", אחרי שהודנו לכל הצוות על הערב הנעים והטעים, זאביק אמר שאנחנו צריכים להתראות לעיתים קרובות יותר. כמה טוב שיש מסעדות כמו "קנלה", שבהן יכולים להיפגש שומרי כשרות ואניני טעם, להבין שבעצם אין סתירה בין שני העולמות, ובעיקר – להתענג על חוויה קולינארית יוצאת דופן.
מאת: גלי פיאלקוב
קנלה – על גורמה וקירוב לבבות
במסעדת "קנלה" הירושלמית והמהודרת מפיק השף מרקוס גרשקוביץ תענוגות גורמה כשרים ומפתיעים, אשר מקרבים לבבות של חילונים ושומרי מסורת ודת, מלמדים את הסועדים משהו על גמישות מחשבה ויצירתיות, והכי חשוב – מענגים את החך כהלכה.
הגבר הסמכותי בשולחן הסמוך ביקש מהמלצרית לקרוא לשף. זאביק נדרך. אני הייתי עסוקה בלשלב שתי הנאות גדולות שלי: לטרוף את כבד האווז שהזמנתי למנה ראשונה, ולתאר – בפה מלא שבחים – עד כמה אני מתענגת. זאביק הקשיב בסבלנות, אבל העיניים שלו נדדו אל השף, שהתייצב בשולחן הסמוך. אני המשכתי להתלהב בקול רם מכבד האווז החמאתי, שיצר יחד עם הצ'טני – משמש וארטישוק ירושלמי שבושלו בשמן זית – קולאז' של צבעים וטעמים על הלשון ובחיך.

השף נפרד מיושבי השולחן שלידנו בלחיצות ידיים חמות, וחזר למטבח. זאביק, שבנוסף להיותו צייר מחונן התגלה גם כקורא שפתיים מיומן, אמר שהגבר המרשים סיפר לשף שהוא אכל בכל המסעדות הנחשבות, והיוקרתיות, והיקרות, בעולם – והארוחה שהוא סיים זה הרגע ב"קנלה" היא הטובה מכולן, חד וחלק!

זאביק חייך, והניח את המזלג על צלחת שקודם אירחה מנה יפהפייה – קרפצ'יו טונה אדומה, שורשים כבושים, עלי כוסברה וגרגרי רימונים. "השילוב, השילוב", מלמל זאביק, ליקט פיסה ורדרדה אחרונה של טונה, ליקק שפתיים והוסיף שגם הוא הזדמן למסעדות יוקרה לא מעטות וזו המנה הראשונה הטובה ביותר שבאה אל פיו (ותאמינו לי שהוא לא מפזר מחמאות ותארים בקלות).

חצי שעה קודם, זאביק חיכה לי בכניסה ל"קנלה". סימן ההיכר שלו – החיוך הרחב – היה שם כמו תמיד. נכנסנו, השארנו את הצינה הירושלמית בחוץ ואת המעילים אצל המארחת הלבבית, והתיישבנו על ספה מפנקת. ההתחלה כללה לחם אגוזים חם ופריך, ממרח איולי טעים, יין מצוין (שרדונה של תבור. יין לבן יבש, עשיר בטעמים פירותיים עם ניחוח קל של לימון) וזיכרונות. הרבה זיכרונות.

ההיסטוריה המשותפת של זאביק ושלי מתחילה בבסיס צבאי אי-שם בבקעת הירדן לפני שנים רבות (כמה רבות? את המידע הזה אני מעדיפה לא לחשוף...). התפריט דאז כלל אוויר הומה זבובים, טוסטים עם גבנ"צ ופסטרמה, ותוכניות וחלומות לעתיד. המון תוכניות וחלומות. אחר-כך שכרנו דירות בתל-אביב, בילינו, בילינו, ועוד קצת בילינו, ואז זאביק הכיר בחורה מקסימה והתחתן איתה. אחרי שנתיים הם עברו לירושלים – "התקרבו לדת" (הגדיר זאת זאביק) – ומאז הם ושלושת ילדיהם חיים באושר ואושר. גם מרקוס גרשקוביץ, השף של "קנלה", עבר (או ליתר דיוק, חזר) בעקבות האהבה לירושלים, אבל רגע, קודם העיקריות:

הדפס כתבה שלח לחבר
7084 מסעדות במאגר
”  “ על