מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שבת - 21.10.2017


מי שעוד סייע לאוכל לעשות לנו טוב היה היין שליווה את הארוחה: קאסילרו דל דיאבלו קברנה סוביניון – שבעברית זה יין אדום. עוד תרם להנאה בקבוק סן פלגרינו שקלוגמן ואני חלקנו.

ואז הגיעה ההתלבטות. שנינו היינו כבר שבעים. ומרוצים. ומדושנים. אבל עדיין משהו הציק לנו. היה חסר לנו משהו מתוק לסיום. טארטאטן בננה עם כדור גלידה וניל. זה מה שהיה חסר לנו. ואנחנו אפילו לא ידענו עד כמה. אתם ודאי שואלים את עצמכם מה כבר יכול להיות כל-כך מיוחד בקינוח די סטנדרטי. אל תשאלו. פשוט תבואו ל"קפה נואר" – ותטעמו. ומי שלא ייהנה מוזמן לבוא אליי בתואנה שרימיתי אותו. אין לי בעיה עם זה. אני עומד מאחורי המילים שלי.

חשוב גם לציין שנהנינו משירות אדיב לאורך כל הארוחה. המקום מתוקתק (לא במובן הצבאי של המילה) באופן משביע רצון. ועוד דבר: בזמן שאכלנו לא רק ש"קפה נואר" היה מלא מפה לפה, כולל הבר המגרה, אלא שבנוסף השתרך לו תור מכובד מחוץ למסעדה. שאלתי את קלוגמן אם זה טרנד תל-אביבי חדש, לחכות בחוץ ביום חול רגיל. הקלוגמן צחק ואמר: "ככה זה תמיד בקפה נואר. כבר שנים. כנראה שאיכות אפשר להריח מרחוק".

היה לנו קשה לקום. הקלוגמן הגיע באופניים ולי חיכתה דרך ארוכה עד לאוטו (חניה בתל-אביב – אל תנסו את זה בבית). אבל אחרי כמעט שלוש שעות הבנו שלכל דבר טוב יש סוף. טוב. ושהגיע הזמן לתת לעוד כמה חבר'ה שמחכים בחוץ ליהנות בפנים. אז קמנו. ונפרדנו. והלכנו איש איש לדרכו. לא לפני שקבענו לעשות את זה שוב. בקרוב.
מאת: גלעד אנגלברג
שני חברים יצאו לדרך
לא בכדי זכה "קפה נואר" לתואר "מוסד תל-אביבי", ולתור הארוך שממתין בכל ימות השבוע עד שיתפנה מקום במסעדה יש שלל סיבות מוצדקות. אוכל מצוין הוא רק אחת מהן
מסעדה: קפה נואר
זה היה עוד אחר-צהריים לוהט של אוגוסט. ישבתי בבית. המזגן המקרטע התחמק מלספק את הסחורה. האוויר נדם. היה נדמה לי שחוץ מלחות בלתי נסבלת, שלושים מעלות בצל ותחושת מחנק אין כלום. הייתה דממה. מוחלטת.

פתאום צלצל הטלפון. על הקו היה קלוגמן. גם לו היה חם. וקשה. וגם הוא רצה לצאת החוצה. אולי לשתות משהו. אולי אפילו לאכול. החלטנו לשחק משחק ישן, אבל כזה שתמיד עובד: אני אתחיל עם האות א' וקלוגמן יעצור אותי. הוא עצר ב- נ'. שמחתי. "טוב, אין ברירה", אמרתי בציניות תל-אביבית אופיינית, "נלך לקפה נואר". קפה נואר הוא אחד מהמקומות היותר בולטים בסצנה הקולינארית והבליינית כאחד, מהמוסדות האלה שהופכים את תל-אביב לעיר שכיף לחיות בה.

בהתחלה חשבנו לשתות משהו. כלומר: לשתות ולנשנש. אבל איך אומרים? עם הזמן בא גם התיאבון. פה חשוב לי להבהיר: בכתבה הנוכחית לא תוזכר המילה שניצל. כלומר חוץ מעכשיו. חוץ מבפסקה הזו. אני מניח שרוב הקוראים כבר שמעו על השניצל המהולל של קפה נואר, אבל כפי שתיווכחו בהמשך יש מספיק סיבות נוספות להגיע למסעדה.

שתיים מהסיבות הן שתי הראשונות שאכלנו: פטה כבד עם קונפיטורת אגסים, ושרימפס צ'ילי ושמפיניון. פטה הכבד היה עשוי היטב, נטול יומרנות מיותרת, מה שנקרא איכותי ולעניין. את המנה הקלילה והנהדרת השלימו טוסטונים קטנים וחמודים, שנעלמו חיש מהר. באופן כללי אפשר להגיד שלשוטף הכלים לא נשארה הרבה עבודה אחרי הטיפול האישי והמסור שהענקתי למנה. גם השרימפס – שהיו מתובלים היטב, עסיסיים וטריים, ולוו ברוטב משובח ושיני שום מבורכות – נעלמו חיש קל, ואנחנו נשארנו עם געגועים לראשונות וציפיות גבוהות לקראת העיקריות.

קלוגמן לקח פילה דניס בגריל על מנגולד, שמפיניון, ועגבניות צלויות. לפי הפרצופים והקולות שהוא עשה, זו הייתה הצלחה. מסחררת. אני "הסתפקתי" במנה שנחשבת פחות מתוחכמת, המבורגר 250 גרם על לחמנייה עם חסה, עגבניות, בצל סגול וצ'יפס. המלצרית המליצה על medium rare. אני חששתי, אבל נעניתי. התוצאה: המבורגר מדויק וטעים במיוחד. הצ'יפס והסלט שחברו אליו נתנו את הטאצ' הנכון, זה שגורם לאוכל להתמזג יחד ולשבת בבטן כל-כך טוב.

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על