מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שלישי - 17.10.2017


לעיקריות בחרנו לזניה בשרית עם ירקות שורש בתערובת גבינות מוקרמות ברוטב רוזה, וניוקי תפוחי אדמה בחמאת פטריות פורצ'יני, שמפיניון ומרווה. הלזניה הגיעה בצלחת חמה (זהירות!) היישר מהטאבון שכבר הפך לחבר קרוב; תערובת הגבינות החמה עטפה ברכות את הבשר הרך וכל הטעמים התמזגו יחדיו בכל נגיסה. הניוקי, שספגו את טעמי הפטריות, היו נימוחים וטעימים אפילו יותר ממה ששגיא הבטיח. תענוג!

תמנע, המלצרית המקצועית והמתוקה, שבה לשולחננו ובפיה תיאורים מגרים על מגוון הקינוחים. בהמלצתה הזמנו עוגת שוקולד לבן עבורי וסופלה שוקולד חם לבן-זוגי. הסופלה, שנאפה במקום בגימור בטאבון הגיע בלוויית גלידת וניל וזכה לעיטור שברי עוגיות הבישקוטי המפורסמות של אמא של שגיא. בן-זוגי נשבע שמדובר בסופלה הכי טוב בתל-אביב, ואני – שלא הסכמתי להאמין בעיניים עצומות אלא דרשתי לטעום בעצמי – חותמת על ההצהרה הזו. עוגת השוקולד הלבן התאפיינה במתיקות מעודנת שאוזנה עם שכבה דקה של פירות יער בעלת חמיצות מדויקת. גם הקפה ההפוך עמד בסטנדרטים הגבוהים של הארוחה, בזכות פולי הטאצה ד'ורו המשובחים.

לאחרונה, סיפר לנו שגיא, התחילו להגיש באלורה בימי שישי בין 10:00 ל- 17:00 ארוחת בוקר ישראלית עם נגיעות איטלקיות – והנה לנו עוד סיבה טובה לשוב בקרוב ולפתוח את סוף השבוע עם תענוג אמיתי... ואם כבר עונג, הרי שהלימונצ'לו הביתי שמכין גדי הברמן, ושאיתו חתמנו את החוויה הטוסקנית באלורה, הפך אותנו לאפילו עוד יותר שמחים, שמחה שליוותה אותנו עד הבית, ונשארה איתנו גם בימים שאחרי. שאפו!
מאת: נטלי פז
לו הייתי (בשדרות) רוטשילד
פוקצ'ה קרנצ'ית הישר מהטאבון, ניוקי נימוח, לזניה נהדרת, לימונצ'לו חלומי, ועוד ועוד – מה הפלא שב"אלורה" מרגישים כמו בטוסקנה?
בכל פעם שאנחנו רוצים לצאת קצת מהבית, להתאוורר, לראות אנשים, לגוון את החיים – אנחנו מוצאים את עצמנו בשדרות רוטשילד בתל-אביב. פעם ניסינו להבין למה, והמסקנה הייתה: ככה. פשוט יש בהן קסם, וזהו. זו יכולה להיות הופעה של גיטריסט חובב פתאום באמצע היום, ושהמוזיקה שלו ממשיכה להתנגן אצלנו בראש, ובלב, גם אחרי שאנחנו חוזרים הביתה. אלה יכולים להיות איצטרובלים צבועים בשלל גוונים שמשתלשלים להם מהעצים סתם ככה כדי לגוון את השגרה האפרפרה. וזו יכולה להיות מסעדה צנועה שמתגלית כהפתעה נעימה וטעימה להפליא כפי שקרה לנו עם "אלורה".

אל "אלורה" נמשכנו בזכות ניחוחות הטאבון שהציפו את השדרה בארומה טוסקנית מפתה. בתוך המסעדה חיכו לנו אווירה מאירת פנים ומלטפת חושים, קירות לבנים חשופות, שולחנות עץ כפריים ושלל תמונות ששגיא ושחר, הבעלים, צילמו באיטליה. בטאבון המרשים לחשה האש ואנחנו התמקמנו לנו במרפסת שצופה אל הרחוב התוסס.

הארוחה נפתחה כמו באיטליה, כמו שצריך, עם למברוסקו אדום וחיוכים רחבים במיוחד של בן-זוגי ושלי. בלוטות הטעם נכנסו לפעולה עם קלמארי ושרימפס ברוטב אלי אוליו ורוזמרין, ופוקצ'ה מהבילה היישר מלוע הטאבון, בליווי מטבלי שום קונפי, פסטו וממרח זיתי קלמטה. הפוקצ'ה הייתה דקה, קראנצ'ית וחמה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים; הקלמארי והשרימפס היו עסיסיים ועשויים בדיוק במידה הנכונה; הרוטב שבו הם השתכשכו שילב חמיצות עדינה עם חריפות של שום, והיה כל-כך טעים עד שטבלנו בו בשקיקה גם את הפוקצ'ה.

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על