מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שישי - 15.12.2017


אבי הזמין גולש שעועית ירוקה, מושג שמעולם לא שמעתי עליו ואת מראהו גם לא ראיתי. דווקא שמחתי לנסות משהו חדש וכשאבי אישר שהמנה אכילה בהחלט, החלטתי לטעום. אף על פי שהיתי שבעה מהחורמסבסי, לתדהמתי גיליתי שחיסלתי לו חצי מנה, אבל זה מה שכיף כל כך באוכל עממי כגון זו, הוא שאתה יכול לאכול הרבה מבלי שתעלה קילו וחצי במשקל או שתשלם מחיר, שיוכל לשמש אותך לקניית בית בעתיד.

אחרי שנחנו ונתנו לקיבתנו רגיעה עם סיגריה בקצה הפה, אבי הודיע שהזמין גם קינוח. לשאלתי מהו הקינוח, קיבלתי תשובה מספקת ביותר. אבי הסביר לי בקצרה כי במטבח הפרסי אין קינוחים ודברי מתיקה כלל, אך על מנת להתאים את המסעדה לקהל הישראלי הרגיל לקינוח, הציעו לו לקבל עוגה שאינה פרסית במקורה הקרויה בשם "ספרה".

לא הצלחתי לשלוט בחיוך שנפרש על פני. הרגשתי מעין פיצוי מיד אלוהים על כך שלקח לי שתי סבתות (אנא סילחו לי, אבל זה היה כל כך טעים...). ספרה היא עוגת סולת טריפוליטאית, מעדן מתוק ביותר, שגם אותו לא טעמתי עידנים. יחד עם הספרה הכנו לנו תה עם נבט, שהוא מעין גביש סוכר גולמי מתוק ולצידו קוביות סוכר. שני "פינישים" אותנטיים להשלמת החוויה.

המשלוח כולו עלה 130 ₪ (150 ₪ עם טיפ לשליח), כאשר בעצם לא חוייבנו על הקינוחים ועל סלטי הפתיח. לתשומת ליבכם – על מנת לקבל קינוח, יש לציין בטלפון כי אתם מעוניינים לקבל אותו. האוכל עצמו יותר מהשביע אותנו ואת רצוננו, ואף נשאר מספיק כדי להזין את קיבתי הקטנה לעוד 2 ארוחות צהריים, בעזרת חימום קצר בטוסטר אובן.

פה "קשת" קנו אותי בתור פרסיה מן השורה. בגלל המחיר, התמורה למחיר, העממיות והאוכל המעולה.
מאת: סיון מנשה
קשת של טעמים
ב"קשת" קנו אותי בתור פרסיה מן השורה. אבי פתח בפרגיות, שרק מריחן נאלמתי דום, טעמו של החורמסבסי היה שווה כל הון שבעולם וכשראיתי את עוגת הספרה, לא הצלחתי לשלוט בחיוך שנפרש על פני, והודיתי לאלוהים. בגלל העממיות, האוכל המעולה והמחיר הזול – "קשת" הוא מקום שאזמין ממנו שוב, בוודאות
מסעדה: קשת
סבתי, עליה השלום, הייתה הבשלנית הטובה ביותר שהכרתי מעודי. אולם, כשזו נפטרה בהיותי בת 11, איבדתי כל קשר למטבח הפרסי, שאת רזיו אמי מעולם לא טרחה ללמוד... במהלך השנים, ניסיתי למצוא מסעדה פרסית שתחזיר אליי נשכחות, אך ללא הצלחה. איש לא הגיע לרמת האוכל של סבתא.

בהגיעי לגיל 24 החליט אבי לעשות לי הפתעה ובאחת מארוחות הצהריים הקבועות שלנו ביום שישי, הזמין לנו משלוח ממסעדת "קשת" שבנווה שאנן בתל אביב. מסעדה, שלצערי, עד אותו היום לא יצא לי לבדוק.

25 דקות בדיוק. זה הזמן שלקח לשליח להגיע למעוננו הדל (טוב, לא בדיוק מעון, שכן הפעם הוזמן המשלוח למשרדו של אבי). השליח הגיע עמוס בשקיות - היינו בטוחים שנפלה טעות והוא הביא איתו משלוחים המיועדים למקומות אחרים. לשמחתנו, גילינו שלא זה המקרה.

בשקיות העמוסות בנדיבות מצאנו ארוחה פרסית מלאה בנוסף למנות שהזמנו, פיתות, חמוצים בשקית ניילון קטנה ושקית גדולה ביותר גדושה סוגי ירק שונים (אצל הפרסים פשוט קוראים לזה "ירק"...), בצל חתוך לרבעים וצנון פרוס. סידרנו את הכל על השולחן בצלחת שטוחה ופלאשבקים של זכרונות ילדות שטפו אותי. מבט של אושר ניכר גם בפניו של אבי. לאחר דיסקוס קל בינינו וחלוקת האוכל, התחלנו לבלוס.

כמנה ראשונה שימש גונדי, כדור עוף וגרגירי חומוס טחונים עם אורז. קצת נבהלתי בתחילה למראה הכדור הענק, שלפי מיטב זכרוני סבתי הכינה אותו בערך ברבע מהגודל שנשלח לנו, אולם למזלי – הטעם היה זהה. מעולה בכל מובן. אבי פתח בפרגיות, שרק מריחן נאלמתי דום, וטעימה קטנה גילתה שהחוש הריח שלי לא העריך אפילו עד כמה המנה היתה טובה.

בקוצר רוח חיכיתי שנגיע למנה העיקרית – חורמסבסי – המאכל האהוב עליי מילדות. חורמסבסי הינו מעין גולש בשר וירק עם לימון שחור. למראית עין, אולי תחשבו לרגע שמזגו לכם מים מאיזו ביצה שניסו לייבש בפתח של יואל מוישה סלומון, אך טעמה של מנה זו שווה כל הון שבעולם. החורמסבסי הגיע בכלי גבוה ושקוף, שדמה בצורתו לקופסת המיקס שוקולדים של "עלית". למזלנו, התכולה כאן היתה שונה. די נדהמנו מהכמות, שהספיקה להאכיל את שנינו והשאירה מספיק בשביל 2 אנשים נוספים (אבל הטעם היה כל כך ענוג, שלא ממש רצינו לחלוק).

בצד קיבלנו "חמגשית" גדושה של אורז לבן, בדיוק כמו אצל סבתא. שלא תטעו, כבר אכלתי חורמסבסי לפחות ב-5 מקומות שונים בחלוף 13 השנים האחרונות, אך בכולם חסר משהו... ספק החמצמצות הקלה של המנה, ספק איכות הבשר או שאולי דווקא האהבה שבבישול. כל המרכיבים הללו ניכרו במשלוח של קשת - ובגדול.

הדפס כתבה שלח לחבר
7085 מסעדות במאגר
”  “ על