מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שני - 20.11.2017


משום שכל המאפים נאפים מיד עם ההזמנה, המתנו בסבלנות כעשרים דקות, שהתגלו כזמן מצוין לבדיקת הקפה. מדובר בפלא ייחודי ובבשורה לכל חובבי הקפה החזק. טעמו עז עם רמז שוקולדי כלשהו, צבעו מוקה בהיר ונוכחותו מורגשת. הזמינו אותו קר, הזמינו אותו חם, אך בכל מקרה – הזמינו אותו!

לוהטות מהתנור הגיעו המנות שהזמנו על גבי צלחות חרס כהה. אלו מיוצרות על-ידי חברת "אדמה", העושה שימוש בחומרים טבעיים בלבד, כיאה לרוח המקום. טרם הזלילה חתמתי עם עמית ברית קולינארית של גרגרן לגרגרן: המנות יונחו באמצע השולחן, וכך כל אחד מאיתנו יוכל ליהנות מפלאי המקום (עמית עוד לא הספיק לגלות את גודל התיאבון שלי וגם לא כמה מהר אני מסוגל לחסל מיני מאפה). התחלנו בחגיגה – המנות הוגשו לצד סלט ישראלי טרי קצוץ דק דק, בליווי רוטב ויניגרט בלסמי ונגיעות סומק. טעמו של הקיש היה ביתי ומשובח, ואילו מאפה הפילו עלה על כל דמיון. מלא חום ואהבה חיסלתי אותו במהירות, לקול רטינות חברי לשולחן, וליקקתי את האצבעות.

לבסוף הגיע הזמן לבדוק את המתוקים, ולצערי עמית סירב בתוקף ליפול שוב קורבן לשיתוף מנה נוספת עימי. הוא בחר לו קינוח קצת בנאלי לטעמי – סופלה שוקולד, אך אנוכי, יצירתי מעט יותר, התעקשתי על מסקרפונה אפרסקים, ועצתי לכם לעשות כמותי. מה שהונח על השולחן היה יצירת אומנות של ממש, גם באופן הוויזואלי. ממש כאב הלב להתחיל לנגוס בה. מדובר היה בסלייס יפה של כל-טוב הגבינה במתיקות מדודה ופירורי בצק בזוקים מעל, עם חתיכות פרי מטמטמות בפנים, לצד ריבה נהדרת. דרך מושלמת לסיום הארוחה.

המתיקות העלתה חיוך מנומנם מצד חברי, ולכן בחרנו לסיים את התענוג הקולינארי שוב דווקא עם מרירות האספרסו. אני סימנתי וי מופתע-משהו על עוד ארוחת שחיתות, גיליתי שגם מסעדה חלבית (ועוד כשרה!) יכולה להעפיל לראש סולם הגורמה, וגם למדתי דבר אחד או שניים על מזכרת בתיה ועל כוחה של פשטות במקום קסום ובריח של פעם.

אגב, מקור השם שיראין הוא בכתובים ופירושו אחד ממני המשי המעולים ביותר: "עשה לפני... ספר תורה נאה... וכרכו בשיראים נאין".
מאת: יאיר אלטמן
"שיראין" – כשאומנות ואוכל נפגשים
"שיראין" ממזכרת בתיה, מסעדה כשרה חלבית, היא מקום נהדר המעניק לאורחיו חוויה כוללת אשר מתחילה בעיצוב ובתאורה, ממשיכה בשירות המקצועי, ומסתיימת בפסגה הקולינארית שהן יצירות האומנות המוגשות לסועדים.
האמת היא, שכשהתבקשתי על-ידי המערכת לכתת רגלי למזכרת בתיה הרגשתי מתוסכל. "מה כבר יש במזכרת בתיה?" חשבתי, ובכלל עלי להודות שמקומות שאני יודע על קיומם הכללי אך זקוק למפה בכדי להגיע אליהם גורמים לי אי-נחת. מצויד בחבר ותיק (עמית), תיאבון בריא ומפה יצאתי ל"שיראין" בלי לשער אפילו שאנו עומדים בפני סעודת שחיתות נוספת.

היינו נחושים למצוא את המקום, לבקר בו, לטעום ממנו ולסמן וי על ההישג הזה, אבל עד מהרה התברר שלא היה צורך בכל הדרמתיות. הנסיעה למקום הזכירה לשנינו בכלל טיול כפרי מלבב. מזכרת בתיה היא מושבה יהודית, מהראשונות שהוקמו בסוף המאה ה-19 בעזרתו הנדיבה של הברון רוטשילד. ואכן, הנסיעה הייתה עתירת ניחוחות של פרדסים ושדות – נוף תנ"כי שעבר מן העולם. תחושה זו מתחזקת עם הכניסה למסעדה, הממוקמת במבנה אותנטי מ-1883, בצמוד למוזיאון בעל הוויה עתיקה, המביא את האורח האקראי פשוט אל ארץ ישראל של פעם.

בפנים המבנה ניתן לחזות בתערוכות אמנות בהן מוצגים לראווה כלי קרמיקה ותכשיטים ואף ציורים. כל אלו צופנים בחובם את סיפורה של המושבה. העיצוב משלב חדש מול ישן, קירות ישנים עליהם תלויה אמנות מודרנית, כלים חקלאיים של פעם לצד עיטורים צבעוניים. הקו הכללי טבול בטאצ' אישי, ספות רחבות ושירות משגע נותנים לך תחושה של סלון ביתי-משהו, אשר העלה בי חיוך ראשוני.

אל תרגישו מיוחדים אם לוקח לכם כמה דקות טובות להוריד את עיניכם לתפריט. הציורים מהממים ובמקום שורה בכלל תחושה מיוחדת של 'משהו אחר', עם אופי ששום בר-מסעדה תל-אביבי, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לתת. אגב, כל היצירות ניתנות לרכישה, מה שעשוי להוסיף סכום "צנוע" לחשבון הארוחה.

נרות אדומים וריחניים ותאורה מתאימה השרו עלינו אווירה נוחה, ופתאום שמנו לב שאנחנו די מורעבים. סיור קליל בתפריט החלבי הכשר (הנקרא בעגת המקום "כל מיני") גילה מזון פשוט, טרי וביתי, הכולל כריכים, טוסטים, פסטות ומגוון ספישלים המשאיר מקום ליצירתיות של השף דימה, שצוות המסעדה רוחש לו הערצה מסתורית. עמית ניסה להתחקות אחר קיש החצילים המקומי, ועבדכם הנאמן בחר לו פילו, סוג של מאפה ביתי ממולא בדואט גבינות ונתחי סלמון.

הדפס כתבה שלח לחבר
7070 מסעדות במאגר
”  “ על