מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שבת - 18.11.2017


אחרי שמילאנו את המוטל עלינו וסיימנו את המרק, התחילו להגיע יצירות המופת האמיתיות – המנות העיקריות: נתחי פרגית עדינים בליווי סילאן, מושחמים קלות, ומונחים על מצע אורז, המבורגר עשוי בדיוק במידה הנכונה עם לחמנייה טרייה, דג בציפוי פריך, שוחה (עד כמה שאפשר אחרי שטיגנו אותך) ברוטב צילי בליווי סורבה וואסאבי (כן, כן, אמרתי סורבה וואסאבי – רעיון גאוני), 100% בשר אנטריקוט רך ועדין עם רוטב צ'ימיצ'ורי, ולבסוף – נתחי עוף צלויים במחבת סטיקים, מונחים על מחבת רותחת, מכוסים בשמיכת קטיפתית של חמאת בוטנים וחלב קוקוס.

לבסוף סיימנו לאכול. בעודנו מחכים לקינוחים התחילה לה דאגה סמויה – זו עדיין מסעדה כשרה ומניסיון עבר קינוחים ומסעדות כשרות זו כמו... כמו דרדסית, אתם יודעים לפני שהפכה לבלונדינית – ניראה טוב אבל משהו חסר. אבל "רוברג" הצליחה להוכיח שלא צריך חלב בכדי ליצור קינוח טוב. מלאבי קר מחלב קוקוס, סורבה פיסטוק ופרוסות דקות של גויאבה ואפרסמון. זה היה מעולה לפחות כמו שזה נשמע.

בסופו של יום אני יכול לסכם ששני דברים בעיקר הרשימו אותי ב"רוברג" (מלבד האוכל אני מתכוון), ואתחיל דווקא בדבר השני (מרגישים כבר את המתח?): הדבר השני שהכי הרשים אותי אצל "רוברג" הוא הפשטות שבה הכל נעשה, וכאשר מוצב מולך האתגר של כשרות, טיב זו לא עניין פשוט. "רוברג" מצליחים לשלב איכות, כשרות, ופשטות ברמה שאני עדיין לא חוויתי, והכל תוך כדי שמירה על תא משפחתי מדהים – אין חבר במשפחת "רוברג" שלא קשור למסעדה, החל בבישול מנות וכלה ביצירת הקינוחים. זה לא מפתיע לראות כזו הצלחה שהבסיס הוא משפחה.

הדבר הראשון שהכי הרשים אותי – מטבח און ליין. כמה פעמים שאלתם את עצמכם "מה לעזאזל הולך שם במטבח?" אז רוברג פותרים לכם את הבעיה. בנקודה נגישה לכל סועד מונחת פלזמה ענקית, המקרינה למתעניינים את כל מעללי המטבח בזמן אמת. בינינו, זה הכי קרוב להכין אוכל שאני אי-פעם הגעתי... תל-אביב תתכונני. "רוברג" מכתיבה עידן חדש!
רוברג זו לא עוד מסעדה. זו משפחה. וכשתהיו שם תבינו.
מאת: עידן בר שי
כשר או לא כשר – זו השאלה, ו"רוברג" היא התשובה
מסעדת "רוברג", הממוקמת מעל הכנרת ומציגה נוף עוצר נשימה מחלונותיה, היא תענוג קולינארי מתמשך ומפתיע, מרגש ומפעים. והיא גם כשרה. חוויה מופלאה שאסור לפספס
מסעדה: "רוברג"
על כביש 8077 המתפצל מכביש 90 (עוקף כינרת) יושב לו בנחת, קצת מעל קיבוץ גינוסר, מושב בשם 'לבנים' ובמושב נמצאת פינת האלוהים הקטנה והכשרה שלי, הידועה בשם מסעדת "רוברג". טוב, היא לא בדיוק המסעדה שלי, אלא יותר של אילן רוברג, אבל אני מרגיש אליה רגשות עזים, ותיכף תבינו למה.

לפני שאתחיל לתאר לכם את החוויה, או יותר נכון הסנסציה, או יותר נכון את העילוי (מרוב אושר אני לא יודע באיזו מילה לבחור) הקולינרי שחוויתי שם, אתאר לכם קצת על הנוף הנשקף מ"רוברג": דמיינו את עצמכם בעיירה פסטורלית בשוויץ, יושבים על גבעה, משקיפים לאגם (ואם, כמוני, עדיין לא הייתם בשוויץ, אז דמיינו לכם את ירוחם והאגם המלאכותי –שוויץ קטנה עלינו, מי צריך חו"ל). עכשיו תעצרו, דמיינו את עצמכם במידבר סהרה (...אם גם שם לא הייתם, אז את החצר האחורית שלי באמצע אוגוסט – תאמינו לי זה צהוב אמיתי). עכשיו חברו יחד את שני המחזות, ואתם מקבלים את הנוף של מסעדת "רוברג" – גבעות מזהיבות לכל כיוון שהעין רואה, ובסופן אגם כחול המתפרש עד לאופק או עד טבריה (אבל יש דברים שהעין מכחישה), והנוף הוא רק רמיזה פעוטה לדברים שיגיעו עוד מעט.

אני ובן זוגי מתיישבים ומחליטים לקרוא את התפריט וכבר כאן מתרשמים שיש לנו עסק עם אנשים שיודעים מה שהם עושים: 135 ₪ לאדם עבור 14 מנות פתיחה (אם הניסוח מבלבל אז כן, זה כמו סלטים, אבל אחרי שתטעמו אותם תבינו שלכנות את יצירות המופת האלו ככה זה מחוץ לחוק –באמת), מרק, וכן חברים זה לא נגמר – מנה עיקרית לבחירה עם תוספת, וכמובן אך אפשר בלי קינוח. ובתמורה ל-165 ₪ לאדם: 12 מנות פתיחה (ללא הגבלה) מרק, וכאן הפאנץ' הגדול – מצעד של כל המנות העיקריות במסעדה, ולבסוף קינוח. והכול בליווי כוס יין אדום או לבן (אני חושב שברור במה בחרתי לא? ברור שב-165, מה איכפת לי? הבן זוג משלם).

מנות פתיחה התחילו בפרוסות קולרבי כבוש עם סומסום. אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אז חברים מצטער, מצאתי אותו והוא נמצא בין פיסות הקולרבי. כבר במנות הראשונות ניתן לזהות גאונות. סלט קוסקוס עם אפרסמון; חציל מטוגן עם ריבת עגבניות; חציל צלוי בתנור עם טחינה וקבבוני טלה (קבבונים. מילה מגניבה, נכון, לא משנה באיזו סיטואציה אתה נמצא, תגיד קבבונים וכולם יחייכו). עוד? בבקשה: פטה כבד, אנטיפסטי, סלט ערבי, טונה עם ג'ינג'ר, והכל מלווה בלחמניות טריות.

אחרי כל אלו כבר היינו מוכנים ללכת הביתה, לשכב על הגב, ולהכתיר את הכרס שלנו כריבונות חדשה במזרח התיכון, אך לפתע מגיעים להם שני סירי מרק, המוגשים על פתיליה, כמובן שמייד ידענו שעלינו להתחיל בעבודה, הרי כל בן טוב לאימא פולניה יודע שאסור להעליב מרק. מה אכלנו? את המרק הכתום, ואת מרק היום – מרק השומר. אל המרקים מצטרפים שקדים פרוסים וגרעיני דלעת, שמשתלבים במנה כמו נפוליון ונעלי פלטפורמה (לא היית חושב על זה בעוד 100 שנים, אבל מאז שזה קרה אתה לא יכול לדמיין את זה אחרת).

הדפס כתבה שלח לחבר
7070 מסעדות במאגר
”  “ על