מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום ראשון - 19.11.2017


לקינוח הזמנתי קפוצ'ינו וטירמיסו. יאיר הסתפק בכדור סורבה תות. שוב ההגשה הייתה מקסימה והטעמים לא פחות. אפילו הקפה התבלט בטעמו העשיר, וחתם את הארוחה בצורה מושלמת.

ב"איטליה הקטנה" מקפידים על טריות ועל ייצור עצמי של הכל כולל הכל. הפיצות הפוקצ'ות והלחמים נאפים במקום. הפסטות טריות כולן כמו גם הגלידות ושאר הקינוחים. לחובבי האוכל הבריא המסעדה מציעה גם פסטה או פיצה העשויות מחיטה מלאה. כיאה למסעדה איטלקית טובה תפריט היין עשיר ומגוון. פרט ליינות של היקבים הישראלים הגדולים, ב"איטליה הקטנה" תוכלו לטעום גם יינות בוטיק מיוחדים ואקסקלוסיביים.

האמת, הגעתי ל"איטליה הקטנה" עם נוסטלגיה איטלקית, אך לבסוף אהבתי אותה דווקא כי משהו בה הזכיר לי את הילדות. אם בגלל העיצוב היוקרתי והמושקע, או בזכות הגביע בו הוגש הטירמיסו (שאני בטוחה שאכלתי ממנו גלידה מתישהו בגיל 4), ואולי בגלל המלצרים המקצועיים והמנוסים. כל אלו הזכירו לי איך פעם לצאת למסעדה היה אירוע חגיגי וקצת מסעיר, וסלחו לי על פרץ הנוסטלגיה. ייתכן שזהו חלק מסוד הקסם של המסעדה, השומרת על אופי ייחודי ורמה גבוהה לאורך 23 שנה.
מאת: לירון גז
סוס מנצח לא מחליפים
מסעדת "איטליה הקטנה" מירושלים שוכנת כבר למעלה מ-23 שנה באותו מקום, ומגישה ללקוחותיה הוותיקים והחדשים אוכל כשר, איכותי, חלבי ומושקע עם טעם מבורך של פעם
לפני שבע שנים הייתי באיטליה. זה היה בשיא הקיץ, והאיטלקים, כידוע, אינם חסידים של מיזוג אוויר. במשך שבוע התהלכנו, בת דודתי ואני, ברחובות רומא, מיוזעות ומובסות אל מול החום האכזרי, תרות אחר קפוצ'ינו פרדו או גלידה קפואה, ובעיקר תוהות האם הקולוסאום באמת שווה את זה. עד היום, כשאנחנו מעלות זיכרונות מאותו טיול, מוטיב חום האימים תמיד עולה, אך אחריו מגיע מוטיב נוסף – הפסטות היו שוות את הכל. לאוכל איטלקי תמיד יהיה מקום חם בלבי ומסעדות איטלקיות אני תמיד שמחה לנסות. כשנשלחתי, אם כך, לבקר את "איטליה הקטנה" – מסעדה כשרה חלבית וותיקה מירושלים – נרתמתי ברצון למשימה.

הגעתי עם יאיר (שבמסירות נפש נרתם גם הוא למשימה) למסעדה שממוקמת בלב שכונת טלביה כבר משנת 1987(!). המסעדה עצמה מעוצבת בסגנון רומנטי וחמים, והנוף הירושלמי הסובב אתה ודאי מוסיף לה חן.

לפתיחה קיבלנו את לחם הבית שנאפה במקום, ולפי הריח יצא מהתנור שנייה לפני שהגיע לשולחננו. אמנם היה קשה לעמוד בפני לחם טרי וריחני כזה מרוח בחמאה, אך בגבורה הצלחנו לא לחסל את הסלסילה ולהישאר רעבים לקראת המנות הראשונות. הזמנו את סלט וואל, על שם שף המקום מזה 17 שנה, ואת הפטריות של דני, על שם מנהל המסעדה. סלט וואל קרץ לי בתפריט בזכות משמשים אפויים ממולאים בריקוטה ופטה, ובנוסף יש בו אנדיב, פרוסות אגס טרי ועלי רוקט. בעוד שבמסעדות אחרות סלטים בדרך-כלל מורכבים ברובם מחסה ועגבניות שרי, היה נחמד להזמין סלט ולקבל צלחת מלאה בכל טוב. משמשים חמימים שהשתלבו נפלא עם הירקות הקרים והפירות המתקתקים. הסלט הוגש לנו עם ויניגרט הדרים שלטעמי היה מיותר, שכן התיבול של וואל היה מדויק. הפטריות של דני, ירדן, פורטובלו ושמפיניון, נערמו בנדיבות על פרוסות לחם בריוש. הפטריות עצמן היו מתובלות ובשרניות ויחד עם הלחם הפריך, שספג את טעמיהן ועסיסיותן, היו למנה נפלאה ומפנקת.

הפסטות הגיעו רק לאחר שהמלצר וידא עימנו שאנו מוכנים לקראת המנות העיקריות. אני הזמנתי רביולי ירושלמי – רביולי תרד וגבינה המוגש עם רצועות ארטישוק, עגבניות שרי וצנוברים קלויים, מעוטר ברוטב עגבניות. פרט לסגנון ההגשה הציורי, העובדה שהרוטב לא כיסה את הפסטה, אלא נשק לה מהיקף הצלחת, אפשרה לי ליהנות מטעמו הייחודי של כל רכיב במנה וכן לטעום את הרביולי בכל הקומבינציות האפשריות, רק כדי לגלות שביס משולב של הכל זה הכי טעים. יאיר הזמין את הפטוצ'יני של דפנה. ב"איטליה הקטנה" יש למנות שמות פרטיים. דפנה למשל היא בעלת המקום ושאר השמות הם של עובדי המקום או קרובי משפחה. ובחזרה לאוכל: הפטוצ'יני של דפנה הוא פרשנות מעניינת לפסטה הקלאסית. הרוטב הוא על בסיס חמאה, וכולל גם אספרגוס, בצלצלים מתוקים, פטריות ורצועות גבינת עזים. לפסטה יש טעם מעט מתקתק שנסתר בזכות הגבינה. מנה מעניינת ומומלצת, בעיקר לבעלי חך הרפתקני.

הדפס כתבה שלח לחבר
7070 מסעדות במאגר
”  “ על