מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שני - 20.11.2017


תוך דקות, נחתו לשולחן עלי גפן ממולאים באורז, חציל מעושן עם טחינה לימונית, לחמה בעג'ין (מאפה בשר וסומק). ולא רק זאת אלא גם זאת: לצידם נחתו קובה חאלב (קובה מטוגן במעטפת של אורז וממולא בשר), ומרק קובא חמוסתא (מוגש במרק לימון ועלי סלק). תאמינו לי כשאומר שאחרי חמשת ה"טעימות" הללו הרגשתי שבע כמו אחרי ארוחה בינונית, אך אין ארוחה ב"דודה" בלי העיקריות ולכן חיכינו להפתעה הבאה.

על שולחנה של חגית נחתו פרגיות בשום ולימון (מנה שנעשית בגריל ומוגשת עם תפוחי אדמה צלויים) וגם אני לא קופחתי כשקיבלתי פסטייה עוף (מאפה בשר עוף עם ירקות שורש). גודלן של המנות הוכיח שוב כי נדיבות היא ערך עליון ב"דודה". השף צ'רלי, המסייר בין השולחנות, הגיע ושאל לשלומנו כשהוא מנסה לא להפריע.

והרי לך דילמת הלכות נימוסין הראויה למדור של חנה בבלי: כשששואל אותך השף למידת הנאתך מתבשיליו, האם להפסיק את האכילה כדי לספר לו כמה זה טעים, או שמא להמשיך באכילה ולהוכיח לו על ידי כך את שביעות הרצון? יש גם אופציה של לענות לו בפה מלא, שלבושתנו נקטנו דווקא בה תוך חלוקת שבחים לאיכות המזון (למורת רוחה של הגברת בבלי, מן הסתם).

בקבוק היין, שתמיד הולך טוב עם בשר, חימם את האווירה וגם הקינוחים הצטרפו לחגיגה. טעים טעים, אבל האמת היא שבטני חישבה להתפקע. צ'רלי ישב איתנו וסיפר על הקורות אותו במסעדות שונות ברחבי העולם בהן שימש כשף, ומדוע החליט לשוב לארץ ולשורשים כשכבר לא ראה אתגר במעדני רגלי צפרדעים ושקצים למיניהם.

החוויה הושלמה. לסיכום: האוכל ב"דודה" מיוחד ומאגד את הקסם הקולינארי של כור ההיתוך הישראלי. מסעדה כורדית עם אוכל גם מתורכיה ומרוקו לצד קובה, עלי גפן ולחמה בעג'ין, שהן רק חלק מהמנות מאקזוטיקת המזרח. מטבח מגוון ועממי בתכניו עם איכות הרבה מעל עממית. גורמה ללא התיימרות מיותרת.

העיצוב יוצר אווירה מדהימה, שחפה מפלצנות יתר. התוצאה: תחושה אקסקלוסיבית שמצליחה להיות גם פשוטה, עם מטען סביבתי היסטורי שלא מכביד במאום. המחירים הוגנים ביותר, כי אתה לא משלם מס "מסעדת שף" למרות הסטנדרט השפי הגבוה שיש פה, ומרגישים שהכל באמת בא מאהבה. "דודה", האמא של המסעדות.

יאללה חגית, הלכנו הביתה.
מאת: תומר שי
דודה: פנינה צנועה ואקסקלוסיבית
דווקא בין המסעדות הטובות ביותר תמצאו כאלה שלא מתכסות באדרת של חשיבות עצמית נפוחה. ב"דודה", מסעדת בשרים ישראלית-כורדית כשרה, הפשטות היא ערך שמוסיף נקודות זכות. חלל המסעדה רחב ובחצר יש מזרקה שופעת. במטבח של השף צ'רלי מתבשלות מנות אותנטיות ומקוריות, עסיסיות ומוגשות בשפע. על שולחנה של חגית נחתו פרגיות בשום ולימון וגם אני לא קופחתי כשקיבלתי פסטייה עוף. ברור שנהנינו. "דודה", האמא של המסעדות
דווקא הפנינים המלוטשות ביותר נחבאות לעתים אל הכלים; דווקא בין המסעדות הטובות ביותר יש כאלה שאינן מתכסות באדרת של חשיבות עצמית נפוחה. בעיני, הפשטות רק מוסיפה נקודות זכות, כי ככה זה להיות חף מכל פוזה ועוד להפוך את זה לעיקרון: מתוך ביטחון עצמי באיכות תוצרתה, לא נזקקת מסעדה שכזאת למעטפת מפוצצת של תפריט גורמה-פיוז'ן-אקלקטי, הכולל סקשן מיוחד של "מנות ממטבחי צרפת-יפן-קטאלוניה תחתית (עם נגיעות מהמטבח המאוריטני), בזוקות בבליל חומץ אתרוגים עפיץ", או משהו בסגנון...

שיהיה ברור, בוודאי שאין לי דבר נגד מסעדות או פוזות באשר הן, בטח לא כאשר לפוזה יש כיסוי. הרי איכות היא תמיד איכות. אלא שב"דודה" פשוט אין צורך בכל אלה. מתוך היצמדות שורשית למטבח הישראלי-המזרחי הכשר, מתבשלות במטבח של השף צ'רלי מנות אותנטיות ומקוריות, עסיסיות ומוגשות בשפע. המסעדה היא כשרה, בהשגחת הרבנות הראשית תל אביב - יפו.

וכך, בערב אביבי אחד, החלטנו חגית ואני לסעוד את ליבנו במסעדת "דודה". השלט המוצב בחזית המסעדה ברחוב היכל התלמוד הצנוע משך את תשומת ליבנו מזה זמן בשיטוטינו באזור הבלייני, עמוס הברים, של לילינבלום בואכה שכונת נוה צדק. מה יש שם מאחורי השלט המצוייר, שנתלה כאן אך לפני פחות משנה?

ב"דודה" הופתענו למצוא מקום מקורי ובלתי קונבציונאלי, בדמות מסעדת בשרים ישראלית-כורדית-מזרחית כשרה, עם בר שמפגין נוכחות, חלל פנימי מרשים הכולל חדר פרטי, חצר יפהפיה ורומנטית, תחומה בצמחיה ובמרכזה מזרקה זורמת, וצוות מלצרים חביב ואדיב להפליא. החלל הפנימי רצוף קשתות וקימורים, כרכובים ורצפות עתיקות ומעוטרות. החצר, כאמור, יפה ורומנטית, ויש בה גם גינת עשבי תיבול ריחניים.

"דודה" היא השלוחה התל-אביבית של מסעדת "אמא" - מוסד ירושלמי ותיק ואהוב. המסעדה שוכנת בבניין יפהפה ועתיר היסטוריה תל אביבית. במקור נקרא הבניין "בית ירושלמי". הוא נבנה ב-1912 ושימש כבית משפחת ירוזלמסקי. בהמשך הפך ל"מלון האמריקאי", שהיה המלון הראשון בתל-אביב. בשנות החמישים שימש כמפעל לחוטים ולפני כמה שנים שופץ ושודרג.

נמשכנו מיידית לשבת באחד משולחנות החצר. המלצרית קנתה אותנו מיד, את חגית ואותי, ומתוך ששמנו בה מבטחנו ביקשנו שתבחר עבורנו ותביא לשולחן את המנות עליהן היא ממליצה. יש רבות כאלה, היא אמרה, וכך הוחלט כי כמנות ראשונות יובאו לנו מאזטים במגוון צלחות, שיהוו מדגם מייצג למיטב מנות הפתיחה.

הדפס כתבה שלח לחבר
7070 מסעדות במאגר
”  “ על