מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שבת - 16.12.2017
משאירה פתח למשא ומתן.

בשלב הזה הגענו לסוג של חוסר אונים נוכח הידיעה שאנחנו כבר מפוצצות ועדיין לא התחלנו את העקריות... אל תדאגו, היה לי רעיון מצויין איך להתגבר על מכשול פעוט זה: יין אדום עוזר לעיכול, נכון? אז מלאתי את כרסי בקברנה Don Lochiano נפלא, לא כבד מדי ולא קליל מדי, ואז נוכחתי כי גם בענייני נוזלים חברתי ואני חלוקות – היא שותה רק מים! אבוי! כל שנותר לי היה רק לשתות במקומה את הכוס שלה, בתירוץ נפלא שככל שארבה בשתיית היין האוכל יתעכל יותר מהר.

בינתיים שוחחנו עם שאול, השף, שהותיר בנו בדיוק את הרושם שהמסעדה מותירה – חברותי, מזמין, נעים, אדם הגורם לעומד מולו לחוש מייד בנוח, מן תכונת אופי כזו שגרמה לנו מייד להרגיש שאנחנו חברות שלו. שאול סיפר לנו כי הקים את המסעדה לפני כשש עשרה שנה. מסעדה השורדת כל כך הרבה שנים את תהפוכות העיר הזו היא בחזקת נס. רוב בתי העסק החדשים הנפתחים בתל-אביב בתחום זה סוגרים את הדלת עוד בטרם יצאה שנה. נסו לחשוב בעצמכם – איזו מבין המסעדות המפורסמות והמצליחות היתה שם כבר אז, כששאול פתח פנינת חמד זו בכניסה לנווה צדק, על חורבות מבנה שהיה שייך לשייח' תורכי לפני כ- 130 שנה, עיצב אותה במו ידיו ורקח ממוחו הקודח תפריט, שמעל 60% מהמנות בו נשארו בעינן כ-16 שנה?!

התאוששנו קמעה והמשכנו לעיקריות: קבבונים על הגריל בסלסלת עגבניות, טחינה ונענע, ופרגיות בלימונים כבושים. כרגיל – האיכות נשמרה. בשלב הזה הרגשתי שאני רחוקה מרחק ביס אחד מפיצוץ, ולכן רווח לי שהיה לי תירוץ להעביר את שתי המנות הנוספות שהגיעו לחברתי, תחת הטענה שהן, הרי, מנות בשר: כבד אווז ברוטב פירות יער ונתח קצבים בפלפל, שמנת ועצמות מח. המנות גרמו לה להעוויות עונג, לפלבולים בעיניים ולמלמולים מוזרים. באיזשהו שלב הבנתי כי המלמולים מופנים כלפיי, והטיתי אוזן על מנת להבינם. לא הצלחתי, והייתי צריכה לחכות עד שחברתי תירגע מעט, תצביע על נתח הקצבים ותסביר: "זו מנה מושלמת!".

ערן, מנהל המסעדה, הצטרף אלינו, חוזה בנו מנסות, לשווא, להתאושש מכמות המזון שהצלחנו, רק אלוהים יודע איך, להכניס לגופנו. ערן סיפר כי בין העובדים במקום ישנה אווירה משפחתית ונעימה, ואמר שהוא מאמין שהיא גם מוקרנת אל הלקוחות, כך שנוצר ל"קימל" חוג לקוחות נאמן. ובאמת, במבט סביב קל היה להבחין כי הצוות אכן מרגיש בבית ונהנה מהעבודה.

לקינוח קיבלנו רביעיית קרם ברולה: וניל, שוקולטה, אספרסו וקרם שקדים. סיום מתוק ונעים לערב מקסים. אחרי כזו ארוחה מיוחדת יצאתי החוצה מדושנת עונג, תרתי משמע, ואפילו נסיעה על הטוסטוס בגשם לא יכלה להסיר את החיוך שהיה נסוך לי על הפנים.
מאת: אורית לייבוביץ'
עסקיות סוערות בקימל
מסעדת "קימל" של שף שאול בן-אדרת יוצקת אל הסצנה הגסטרונומית התל-אביבית תוכן משגע כבר מזה 16 שנה. צאו אליה בצהריי היום, או באחה"צ המוקדם, ותקבלו את שלל טעמיה המופלאים במחירים עסקיים מאוד – מאוד – אטרקטיביים.
מסעדה: קימל
איך אפשר לתאר במילים חוויה של אווירה קסומה? הגענו ל"קימל" ביום סערה, יום כזה שממש מתבקש לא לצאת בו מהבית... אבל "קימל" היא אולי המקום היחיד שיותר מפתה להיות בו מאשר בבית ביום שכזה – הרגשתי שנכנכסתי לתוך מסעדת חורף קסומה.

"קימל" מצליחה להשרות על הבאים בשעריה אווירה כפרית, ביתית ומיוחדת במינה – ריהוט עץ טבעי, צבעים חמים, מדפים עמוסי כל טוב ואפילו פריטי ריהוט הזכורים לנו מילדותנו, כמו אורלוגין ומשקל ידני, שחברו יחדיו, בשילוב תאורה רכה, בצורה שהיא, פשוטו כמשמעו, נוגעת ללב. ואם כבר בענייני הלב עסקינן, אזי בכניסה למסעדה ניצב שלט המזכיר לכולנו כי יש לנו שלושה שבויים שעדיין לא חזרו הביתה – גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדוואסר. את השלט הציב השף, שאול בן-אדרת, אשר הנושא קרוב לליבו. התרשמתי והתרגשתי: בניגוד גמור לחיי הלילה התל-אביביים, המנסים לייצר אשליה של בועה זוהרת ומוגנת ולשדר רק נהנתנות ושמחה, שאול לא חשש להזכיר לנו את מה שכואב – אמיתי, מהלב, בדיוק כמו המסעדה עצמה.

התיישבנו לשולחן והתחלנו בחגיגה. ב"קימל" מוגשות ארוחות עסקיות עם שפע עשיר במיוחד של מנות לבחירה. מחירן לאדם הוא 79 ₪. מחיר סופר אטרקטיבי. הארוחה כוללת: לחם, חמאה, זיתים וזעתר, מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית לבחירה ושתייה קלה. העסקיות המופלאות הללו מוגשות עד חמש וחצי בערב(!).

על המנות הראשונות שהגיעו אלינו נמנו: מרק גולש, שהוא בדיוק המנה האידאלית ליום כה סוער – המרקם הסמיך והעשיר עשוי לגרום אפילו לאנשי הקיץ להמיר את דתם. רביולי גבינת עיזים בשמנת ובטטה נימוך בפה וקורא לבלוטות הטעם לדרוש עוד! וסלט כפרי, שהוא לכאורה סתם סלט ירקות בוויניגרט, אבל הקסם האמיתי שלו הוא גבינת הצאן שנמסכה ברוטב, שהופכת אותו מסלט ירקות סטנדרטי לסלט הירקות הכי טוב בעיר. אם רק היה לי שקל על כל פעם שחשבתי על הסלט ההוא מאז... אה, כן, יש בו גם קרוטונים ובוטנים!

חברתי ואני חלוקות בתחום הקולינרי – היא אוהבת מנות בשריות ואילו אני את כל מה שבא מהים. לכן העברתי אליה את מנת הפטריות הממולאות בכבד אווז ברוטב יין פורט, תאנים ושזיפים, ואת פטה כבדי העוף, ברוטב קלוודוס, דבש וריבת גזר מתובלת. היא לא יכלה לדבר, והפרצוף המתמוגג שלה אמר הכל. אני הסתערתי על טרטר סלומון עם בצל, לימון, צלפים, ג'ינג'ר וסלרי, ואפילו עכשיו, כשאני יושבת לכתוב, אני מרגישה איך הצלפים מתפצפצים לי בפה, וממלאים אותו בחמיצות נעימה וכובשת. כמובן שזכיתי גם בקלאמרי, וזו היתה זכייה אמיתית, מכיוון שהקלמארי הגדול והשמנמן שנח לו על צלחתי, מוקף בראשי קלמארי קטנים וחמודים, היה עשוי בדיוק, אבל בדיוק, במידה הנכונה, משימה לא קלה כאשר מדובר בחיה שנולדה צמיגה (למה, למה ברגע נחת שכזה אני צריכה להיזכר שלדבר הכה טעים הזה היו פעם הורים?! מהר לעבור נושא).

הו אז הגיע ריזוטו פטריות, עם פרמזן, אספרגוס ותרד. אני וריזוטו אף פעם לא היינו חברים טובים, אבל חברתי טענה בתוקף, גם אז וגם לאחר מכן, שזו המנה הטובה ביותר במסעדה. המשפט הזה נאמר בנחישות שאינה
הדפס כתבה שלח לחבר
7085 מסעדות במאגר
”  “ על