מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שלישי - 17.10.2017


לאחר שירדתי על ברכיי והתנצלתי עמוקות על העניין הפעוט של המשגה העדתי, והבטחתי לה את בני הבכור, התרצתה המתנשאת והסכימה להזמין. אני הלכתי על העסקית הבשרית, והתלבטתי בין חציל, קישוא או בצל ממולאים בבשר בקר, אורז בסמתי ועשבי תיבול ברוטב עגבניות, לצד תוספת חמה וסלט ירוק, לבין קציצות עוף, המוגשות עם שעועית ירוקה לצד תוספת וסלט ירוק גם כן. העוף ניצח, ואני מצטערת אבל אין לי הסבר לכך. מבין התוספות: במיה, אורז לבן, אורז מתובל, תפוח אדמה או אפונה, בחרתי באורז המתובל. חברתי בחרה בשקשוקה, ופינקה את עצמה במיץ גזר טרי הנסחט במקום (15 שקלים).

מה אומר ומה אגיד? קציצות העוף היו מצוינות, הרוטב האדום והשעועית הירוקה ליוו אותן נאמנה, וכיסו את האורז המתובל שלי בהר של ביתיות חמימה. המתנשאת היתה אף היא מבסוטה מהשקשוקה שלה, וציינה לטובה את גודלן הנדיב של המנות.

נעים בקפה "שוויצר". שירות חייכני, קהל שכונתי, אווירה ביתית, ואוכל טעים, שעושה טוב על הנשמה. מה צריך יותר מזה? אה כן, אולי רק חברות שלא נוטשות לטובת סין...
מאת: יעל רייף
שוויצר – אוכל מבית אמא
לעת צהריים ישנה תחושה כזו שנוטה לפקוד אותנו. תחושה שאין לה שם. מדובר על ערבוב די נואש בין רעב לנוסטלגיה. משהו שקורא לך למצוא במהרה מקום שיניח לפניך צלחת מהבילה, עמוסה במזון ביתי, מנחם ומרגיע. העסקיות של קפה "שוויצר" התל-אביבי יודעות בדיוק איך לתת מענה לתחושה הלא מוגדרת הזו.
בעוד שבועיים עוזבת אותי חברתי ג' לטובת סין. אינני מבינה מה היא מוצאת בסין. הנוף? נו, גם בישראל יש נוף. תרבות? לנו יש את הקאמרי... אוכל סיני? שתקפוץ לתחנה המרכזית. "מתנשאת תרבותית", אני מכנה אותה בזעם כל אימת שהיא מבקשת את ברכתי לרגל הנסיעה. השבוע החליט המצפון שלי לקחת את ג' (להלן "המתנשאת") ליום כיף, שמטרתו הגלויה היא הנעמת זמנה. המטרה הסמויה – החדרת מסר עקבי שעיקרו: אה!!! את עוד תתגעגעי אלי... נראה אותך מחזיקה מעמד שלושה חודשים.

מקום ביתי, זממתי, כזה שיזכיר לה את האוכל מבית סבתא. אוכל מנחם שירכך את ליבה הסיני, ויבהיר לה למה נגזר עליה להתגעגע במשך שלושת החודשים המקוללים, שבהם תשאב בשריקה נודלס ותאכל אורז לבן דביק. את עילוי, קרצתי לעצמי. כל הכבוד על הרעיון הכביר. הסמקתי בחזרה.

כל הדרך לקפה "שוויצר" שמרתי על דממת אלחוט, ורק בכניסה צעקתי לעברה בגאווה: "את הולכת לאכול היום אוכל של אמא! אוכל עיראקי אמיתי יא-בינתי, כמו בילדות שלך". "אני אוסטרית", היא סיננה לעברי במבט ספק נגעל ספק מזלזל, "חצי פולניה, חצי אוסטרית..." "אז למה את כל הזמן קוראת לי בדעל'ק?!?" התגוננתי-צעקתי עליה.

קפה "שוויצר" ממוקם בכיכר מילאנו השלווה בצפון אבן גבירול, ומצטיין באווירה ביתית-שכונתית נינוחה. ספות צבעוניות, מנורות חמימות, ושלל פריטים נוסטלגיים מקסימים הקנו למקום חמימות ונעימות, וגרמו גם לציניקנית שכמותי לרצות להתקשר לסבתא ולדרוש בשלומה. הקהל השכונתי אשר פוקד את המקום, שחלקו הגדול מורכב מאוהדי ספורט, מעניק גם הוא תחושה ביתית ומסבירת פנים. התפריט מציע, מלבד מאכלים עיראקיים ביתיים המבושלים מדי יום במטבחה הביתי של אימו של אורן, בעל המקום, גם טוסטים, סלטים וכריכים. אך גולת הכותרת של המקום היא העסקיות השוות, הנותנות מענה גם לצמחונית דקת גזרה ה"רעבה למשהו קל". ואני אסביר: יש שני מסלולים לארוחות העסקיות ב"שוויצר" העיראקי. מחירה של האחת 40 שקלים, והיא כוללת את לחם הבית המלווה בטחינה ביתית מחממת לב, חמאה וזיתים סוריים דפוקים הום-מייד, מנה בשרית מבושלת, שמתחלפת מידי יום, בליווי תוספת וסלט טרי ופריך. לעומת זאת, העסקית המוזלת לצמחונית דקת הגזרה ו"הרעבה למשהו קל" עולה רק 30 שקלים, ומציעה את אותו מסלול, אלא שכאן, שקשוקה פיקנטית, אשר עשויה משתי ביצים, מחליפה את המנה הבשרית.

הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על