מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום רביעי - 18.10.2017
הקומה העליונה ב"טמפטיישן" - גן עדן פרטי.
נקייה מהארון הבלתי נראה שלו, ומזג פנימה משהו אדום, שנראה כמו תירוש לכל דבר. גם הטעם, אגב, היה זהה. מסתבר שלמשקה הזה יש 15% אלכוהול בתוכו. סירבתי להאמין ודרשתי לראות את הבקבוק. לתדהמתי נוכחתי לדעת שאכן זהו אחוז הכוהל. העניין הדיאטטי התגלה לצערי כסוג של בדיה (192 קלוריות ל-100 מ"ל), אבל בשלב הזה כבר הורדתי את כל המגננות, ופשוט נתתי לעצמי ליהנות. אוהו כמה שנהניתי.

כדי להרגיע קצת את מרתון השתייה הופיעה לנו משומקום פלטה עם 4 טורטיות ממולאות בעוף וירקות, צלוחית סלסה ומעט נאצ'וס. אתם ידעתם שמגישים במקום אוכל? כי אני לא. די הופתעתי למצוא מטבח עם אוכל חם בבר שהיה כל כך ברור לי עד אותו הרגע שאפילו בוטנים לא מגישים בו, אלא אלכוהול נטו. טוב, גם אני טועה לפעמים. הטורטיות היו מ-ע-ו-ל-ו-ת, אף על פי שהן הכילו המון הרבה דברים שאני בכלל לא אוהבת (זיהיתי שם קישואים, חצילים, פטריות ועוד מיני ירקות), אבל התחוור לי כי השילוב של כל הנ"ל עם עוף ועוד כל מיני דברים טובים הפך את התוצאה ליצירת מופת שלא תבייש אף מסעדה מקסיקנית בעיר. לאחר האתנחתא הקלה המשכנו במירוץ לעבר השתלת הכבד החדש שלי.

גדי, הברמן הנחמד-יתר-על-המידה, הגיש לנו צ'ייסרים של פיג' (ליקר תאנים) וכיבד גם את עצמו (למה שרק אנחנו ניהנה?). הרגשתי כבר את הוורידים שלי מתחילים להתנוון ואז ראיתי בקצה הבר את הכתבת של המקומון מקבלת מרטיני. מיד התגנבה אל נפשי תחושת אפליה, זה לא יפה שרק היא תקבל ואני לא. דרשתי את זכויותיי. הברמן שכבר קלט שאני בקטע של המתוקים, פינק אותי באפל מרטיני סאוור – המממ טעים, העלמתי את הכוס (הענקית למדי) בשלוקון קליל והרגשתי כי הגעתי למיצוי.

השעה הייתה כבר 01:30, המחשבה על העבודה בבוקר התחילה להרוס את כל הכיף והגוף שלי זעק שאם אני אכניס עוד משהו אלכוהולי נוסף הוא פשוט לא יעמוד בזה. אמרנו שלום יפה ויצאנו מה"טמפטיישן". רק דבר אחד המשיך להעסיק את מוחי, מתי אני אחזור? כנראה שבקרוב מאוד, ואני ממליצה לכם להיות שם גם, כי יש מקומות שפשוט מספקים חוויה. לא משנה עם מי אתה נמצא בהם ומה אתה שותה בהם. החיוך של הברמן, העיצוב של המקום, והמוסיקה שעושה נעים בלי כאב ראש מיותר. גרמתי לכם לקנא? יופי. מזל שהמחירים של ה"טמפטיישן" נוחים, ולכן גם אתם – שלא זוכים כמוני להיות מוזמנים לאירועים שכאלו – יכולים לטעום קצת מהפיתוי של "טמפטיישן", שמאז פתח את שעריו לכו-לם.
מאת: סיון מנשה
טמפטיישן – חבל שלא הייתם...
חנוכת קומת בר חדשה ב"טמפטיישן" הייתה סיבה מספיק טובה כדי להגיע, ללגום, ובעיקר מאוד ליהנות. סיון מנשה חוזרת עם רשמים מהולים בהרבה אלכוהול, ומוסרת שלא צריך סיבות – ה"טמפטיישן" שווה ביקור!
אילו הייתי אדם רע לב, וכל מטרתי על פני היקום הייתה לגרום לכם לקנא, הייתי מספרת כאן על כך שבמסגרת עבודתי המבורכת מזמינים אותי לכל מיני אירועי יחסי ציבור, שבהם אני אוכלת ושותה חינם. הייתי מספרת לכם על כך שאנשים יוצאים מגדרם על-מנת לרצות אותי כאשר אני מגיעה למקום מסוים. הייתי מספרת לכם על הנזק הכבד שזה גורם לי לדיאטה. אבל, מכיוון שאיני אדם רשע שכזה, אני אספר לכם רק על אירוע אחד מני רבים...

בשלהי השבוע שעבר קיבלתי טלפון מאיש יחסי ציבור יקר שהזמין אותי לפתיחתה הרשמית של הקומה השנייה בבר ה"טמפטיישן". לכל מי שאומר לעצמו שיש כבר קומה שנייה ב"טמפטיישן" מאז שהמקום נפתח, קבלו תיקון קל – הקומה השנייה שופצה לקומת בר נפרדת, עם ספות נעימות, בר מלא מכל טוב משקאות וברמן נפרד. כאשר האיש המבורך הזמין, ניסיתי להתחמק בעדינות: "אני אשלח כתב", אמרתי, ונעניתי בדרישה מפורשת לכך שאבוא באופן אישי. קבעתי עם חברה וסגרתי את הפינה הזו.

הגעתי למקום בשעה 23:10, לאחר סופשבוע מלא הוללות. קיפצנו לקומה העליונה (שהרי שם מרכז ההתרחשות) וניגשנו לעניין. ראשית, השיפוץ רק היטיב עם המקום. הבר האיר את המקום בגוונים צהובים, וניכר כי הדיספליי סודר בקפידה לקראת שפע העיתונאים שנכחו במקום. מסביב מוקמו ספות נוחות למראה, אבל אני החלטתי, לאחר סיבוב היכרות עם הנפשות הפועלות, להתמקם עם חברתי על שני כסאות בחלקו המרוחק של הבר, שנראה כאילו המתינו רק לנו. מיד כשהתיישבנו החל המרתון. הברמן שם לעצמו מטרה להוציא אותנו ללא כל יכולת שליטה עצמית מהמקום.

התחלנו בקוקטייל ייחודי שהורכב מגרנדין, מונין קוקוס, ועוד משהו שהספקתי לשכוח... אבל מה זה באמת משנה? היה כל כך טעים ששמרתי אותו כל הערב בצד, על-מנת ללגום ממנו אם הברמן יחליט להתעלל בי עם משהו שאני לא באמת אוהבת לשתות. התחנה הבאה במסע השתייה שלנו הייתה שוט של ליקר קינמון תוצרת-בית – בהחלט דבר נפלא. ריח הקינמון הרגיש כמו עוגת קינמון טרייה שיצאה מהתנור, 35 אחוזי האלכוהול שהשוט הכיל בקושי הורגשו, ובכלל הטעם היה נהדר. מיד אחר כך הגיע אחד הסיוטים הגדולים שלי על פני היקום – שוט טקילה נקי (אמנם טקילה איכותית – קוארבו גולד – ובכל זאת...). לצד הטקילה הונח שוט נוסף של משהו אדום. לשאלתי הברורה מאליה: "מה זה?" קיבלתי את התשובה המתוחכמת "זה הלימון של הדור החדש, תשתי את הטקילה ומיד אחר-כך את זה". וכך עשיתי... הטקילה הייתה כצפוי not my cup of tea, והעניין האדום התגלה כמיץ עגבניות בשילוב של מרכיב סודי, שאכן הפיג את הזוועה מחיכי. בכל מקרה לקחתי שלוק נוסף מהקוקטייל המתקתק, שעדיין ניצב לידי כדי להחזיר טעם מתוק לפה.

בשלב הזה פתחתי בדיון דיאטה חריף עם הברמן על כך שעליתי 5 קילו בחודש האחרון רק מאלכוהול, ואני מסרבת לשתות עוד. בתגובה הוא אמר: "דיאטה? למה לא אמרת... יש לי משהו בדיוק בשבילך!" והוציא עוד כוסית צ'ייסר
הדפס כתבה שלח לחבר
7060 מסעדות במאגר
”  “ על