מסעדות | אוכל | קופונים | הנחות | ROL - Restaurant On-Line

פורטל רול - מדריך מסעדות ומגזין אוכל. מכיל מידע אודות אלפי מסעדות, בתי קפה ופאבים. בנוסף מצרף קופוני הנחה, מתכונים, קייטרינג וסדנאות בישול.

יום שלישי - 24.10.2017


לשאלתי – לאיזה קהל ה"מישמיש" מכוון, נעניתי: "קהל אלטרנטיבי". ניסיתי להבין מאביהו מה זה קהל אלטרנטיבי. הוא מצידו חיפש את המילים הנכונות להגדיר והתקשה, התפתל בכיסאו, כחכך בגרונו... אבל היי, יש מצב שמצאתי עבורו: המישמיש הוא מקום שגורם לך לחזור אליו. איך? הוא מקום עם סגנון, אך נטול פוזות, הושקעה בו מחשבה, אך נשאר כזה בלי יומרות מיוחדות. ה"מישמיש" הוא מסוג המקומות שמהר מאוד אתה מרגיש בהם בבית. מקום שמאפשר לך לשמור על שפיות בעיר המשגעת הזו שנקראת תל-אביב.

ההמתנה לאוכל הייתה רצופת הנאות. הסתבר שהשירותים הם בהחלט Show בפני עצמו, עם תאים בסגנון רטרו המתנקזים להם לאמבטיה שמתפקדת על תקן כיור וממוקדת במרכז החלל. ידיים תוכלו לנגב במגבות לבנות אישיות, אותן תשליכו לסל כביסה לכשסיימתם. אז נהנינו. פתאום המלצרית הגיחה עם המנות: התחלנו עם נגיעת העיזים החמות – כדורי גבינה אליפטים מתובלים במעין דבש שרוף, טוויסט שיוצר בפה סמיכות וקריספיות מדהימות. הקרפצ'יו בקר היה הנבחר השני, שהוגש עם משולשי קסטן פריכים. הבשר כשלעצמו הרגיש בתחילה מלוח מעט, אך כשהקסטנים נכנסו לתמונה הם השתלבו בצורה הרמונית עם תיבול הבלסמי, שמן הזית והלימון של הקרפצ'יו. שלושה שיפודי פרגיות בחרדל היו חביבים. קינחנו בהמבורגר. הלכנו על הקטן – 100 גרם – ויש גם 220 גרם. הקציצה המשובחת נעשתה בדיוק במידה, נטפה עסיסיות וזימה והוגשה עם צ'יפס. מנה מושקעת, מפתיעה ומפנקת. הבשר מריח איכותי וטעמו איכותי – איזה כיף לנעוץ שיניים. סימנתי לי לטעום את השרימפס בטמפורה, את שיפודי האנטריקוט ואת הקרוסטיני בפעם הבאה כשאגיע ל"מישמיש".

אפילו בפני הביס האחרון של הסופלה לא יכולתי לעמוד. ניסיתי לשכנע את רונה לקחת את הקרם ברולה כדי לגוון, טענתי ש"סופלה זה סופלה". אבל הבחורה הייתה ב"דו?דה" לשוקולד. וטוב שכך, הסתבר. ב"מישמש" חושבים עליך עד הפרט האחרון. קיבלנו סופלה שנח לו בחמימות מדויקת להפליא במרכזה של הצלחת, שעוטרה בציוריי רוטב שוקולד ו-2 כדורי גלידת וניל עם שבבי מקופלת. שמישהו יגיד לי מתי הוא אכל סופלה כזה לאחרונה??? הסופלה שוקולד היה דוגמה מצוינת לכל מה שה"מישמיש" מייצג: מקום מושקע, איכותי ומעוצב שאפשר לבלות בו כל סוג של בילוי. הכל היה "במקום" והמחירים לגמרי בגובה העיניים.

ככה סתם שתדעו שיש happy hour בימים א'-ה' בין 18:00-21:00, שמבטיחה לכם הנחה של 50% על כל האלכוהול, ושאם בא לכם לחגוג כל סוג של אירוע באווירה קצת אחרת – אז ב"מישמיש" ישמחו לארח אתכם ולכייף איתכם.
מאת: דנה טבצ'ניק
מישמיש כזה, כבר לא עושים היום
"מישמיש" הוא בר תל-אביבי חמים, טעים ונעים. תמצאו בו אווירה סימפטית, אנשים בדיוק כמוכם, ואחלה אחלה אלכוהול
מסעדה: מישמיש
יום ראשון בערב. חזרתי מהעבודה. השתדלתי לאכול במשורה במהלך היום, כי ידעתי שבערב יש לי דייט עם ה"מישמיש". שבע שנים, שבע שנים ה"מישמיש" קיים בתל-אביב. בועט בה, נושם אותה ומ?ק?ק?ט?ל אותה. מסתובבת בעיר השמועה שב"מישמיש" יש את הקוקטליים הכי טובים. היום ברים יכולים להסתדר טוב מאוד גם רק ממשקאות "נקיים", או יחסית "נקיים" (וודקה רד בול/ ערק אשכוליות וכו'), אבל לרצות שיהיו לך קוקטליים שיחליקו כל-כך מהר בגרון, יעירו לחיים מספר בלוטות טעם חוץ מזו שהתרגלה לאלכוהול, כי זה הרי טעם נרכש... זה כבר לא עניין של מה בכך.

מארחת מחויכת הובילה אותנו פנימה לנבכי ה"מישמיש" האדמדם, המרווח, המואר בטעם, מרובה הנישות החמימות. "נחתנו" במקום שבחרנו לנו, קילפנו את שכבות הבגדים והתיישבנו באחד משולחנות הבר בעל התאורה העדינה. מספר רגעים לאחר מכן ניגשה לשולחן מלצרינה חמודה, דרשה בשלומנו וציידה אותנו בתפריטים ששירתו אותנו נאמנה לאורך כל הערב. גם השירות האישי היה ברמה מאוד גבוהה, החל מבקיאות בתפריט, המשך בהמלצות ענייניות, וכלה בהקפדה על שלבי השירות, וכל זאת בנעימות ובזמינות מפתיעה. שאלנו שאלות, תיאמנו עמדות, חככנו בדעתנו והזמנו.

ב"מישמיש" יש ארבעה "סקשנים" של קוקטליים: החמוצים, המתוקים, אלה שאין להם שם ומגיעים high ball, וכאלו המבוססים על הקאווה, שרכשה לעצמה מקום של כבוד בנבחרת. הפירות בתפקידי המפתח שומרים על טריות, ואפילו וודקת הבסיס לקוקטליים מתעקשת להיות סטולי קריסטל. אני הלכתי על שני מתוקים – המרטיני תפוח, המפתיע, המבוסס על סטולי וניל ומידורי; וחברו 'אורכיד מרטיני' – שלמען הסדר הטוב רצוי לציין שמכיל: אבסולוט ציטרון (לימון), ליים, פסיפלוריה אמיתית! ותותים. כל זה חובר לו יחדיו למשקה סמיך מעט, בעל צבע ורדרד, שאותו גמעתי במהרה, והתעצבתי כשנגמר.

רונה הלכה יותר על החמוצים, על הפיצג'ראלד – גורדון משוקשק עם לימון, סוכר ואנגוסטורה. צהצהב, מחשמל. היא די מהר נשבתה בקסמו והוא החל מקהה קלות את חושיה. אחר-כך המשיכה ל"בלונד מרטיני" – שזה סטולי וניל, קאווה וסוכר חום המעטר את שולי הכוס. הטעם שבפשטות. ב"מישמיש" יש הרבה קוקטליים העושים שימוש במשקאות שבדרך כלל שמם אינו נקשר דווקא עם קוקטליים: רמי מרטן, שרטרז ירוק ויגר. זה די אמיץ בעיניי. זה משדר "אני יודע מה אני עושה, אני מקצוען". סחתיין.

במהלך הערב הצטרף אלינו אביהו לנדור, המנהל האמנתי, עלם חמודות, המתחיל את פריצתו (לדעתי הגדולה) אל תודעת הציבור. שבסך הכל "בא(תי) לשיר" עם אלבום הבכורה שלו. הוא סיפר לנו על ימי ראשון החדשים ב"מישמיש", שיעוטרו בהופעות בסגנון ג'אז, גרוב ולאונג'; על ליינים קבועים שהולכים להיות; ועל תערוכות שיוצגו בחלל המקום. קצת קולטורה אף פעם לא הזיקה.

הדפס כתבה שלח לחבר
7063 מסעדות במאגר
”  “ על